הברוקולי פותח באיטליה כבר בימי הרומאים או מעט אחריהם, ובמשך מאות שנים היה מוכר בעיקר שם. מהגירה איטלקית לארצות הברית במאה ה־20 הוא התפשט לשאר העולם. ״ברוקולי״ באיטלקית פירושו בערך ״נבטים קטנים״.
כל ״עץ״ קטן בברוקולי הוא קבוצה של ניצני פרחים ירוקים. אם לא קוטפים בזמן, הם נפתחים לפרחים צהובים. גם הגבעול העבה נאכל — מקלפים אותו ופורסים. בישראל הברוקולי גדל בעיקר בעונה הקרירה.
הברוקולי עשיר בוויטמינים ובסיבים. בישול קצר — באדים או במים — שומר על הצבע הירוק והפריכות.