כשסלע נקבר עמוק, למשל כשהרים נבנים בהתנגשות של לוחות, או כשמאגמה חמה מתקרבת אליו, המינרלים שבו מסתדרים מחדש ולפעמים נוצרים מינרלים חדשים. גיר הופך לשיש, חרסית ובוץ הופכים לצפחה — סלע שמתפצל ללוחות דקים — ובהמשך לסלעים עם פסים נוצצים, וגרניט יכול להפוך לגנייס עם פסים בהירים וכהים.
לעיתים קרובות בסלעי מעבר רואים פסים או שכבות גלויות, שנוצרו כשהלחץ ״מעך״ את הסלע לכיוון אחד. גבישים כמו נופך גדלים בהם. בישראל רואים סלעי מעבר עתיקים בעיקר בהרי אילת, לצד הגרניט — מהסלעים העתיקים ביותר בארץ.