דולומיט נוצר בדרך כלל כשאבן גיר משתנה בהדרגה: מים עשירים במגנזיום חודרים לסלע ומחליפים בו חלק מהסידן. התוצאה היא סלע קשה ודחוס יותר, בצבע בהיר עד אפור־חום, שמגיב לחומץ הרבה פחות מגיר — כמעט בלי בועות, אלא אם מגרדים ממנו אבקה.
בהרי יהודה והשומרון יש שכבות עבות של דולומיט, וחלק מהאבן הירושלמית המפורסמת הוא דולומיט. שכבות הגיר והדולומיט הסדוקות האלה הן גם ״הספוג״ של אקוויפר ההר, אחד ממקורות המים החשובים בישראל — מי הגשם מחלחלים לתוכן ונשמרים בהן.

