ההכחדה — מה קרה לדינוזאורים

דינוזאורים · לכיתות ד׳–ח׳

לפני כ־66 מיליון שנה, ביום אחד שינה העולם את פניו. סלע ענק מהחלל פגע בכדור הארץ, ובעקבותיו נכחדו כל הדינוזאורים הלא־עופיים ועוד חלק גדול מהיצורים החיים. איך יודעים שזה קרה, ומי הצליח לשרוד?

הרמז בשכבת החרסית

בסוף שנות השבעים חקרו האב והבן לואיס ווולטר אלוורס, פיזיקאי וגאולוג, שכבה דקה של חרסית שמפרידה בין סלעים מתקופת הקרטיקון לבין הסלעים שאחריה. הם מצאו בה כמות גבוהה מאוד של יסוד נדיר בשם אירידיום. אירידיום נדיר על פני כדור הארץ, אבל נפוץ יותר באסטרואידים.

בשנת 1980 הם פרסמו רעיון נועז: אסטרואיד ענק פגע בכדור הארץ, התפרק, והאבק שלו התפזר על פני כל העולם ויצר את השכבה. אותה שכבה נמצאה אחר כך במקומות רבים בעולם, בדיוק בגבול שבו נעלמים מאובני הדינוזאורים.

המכתש שנמצא

אם היה אסטרואיד ענק — איפה המכתש? בשנות התשעים החוקרים זיהו אותו: מכתש קבור ברוחב של כ־180 עד 200 קילומטרים, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, שחציו מתחת לים. הוא נקרא מכתש צ׳יקשולוב, על שם כפר קרוב.

לפי החישובים, האסטרואיד שיצר אותו היה ברוחב של כ־10 קילומטרים — בערך כמו הר האוורסט. בכדור הארץ אין מכתש כזה שנראה לעין, כי הוא כוסה עם השנים בשכבות סלע, וחוקרים מצאו אותו בעזרת מדידות של כוח המשיכה והמגנטיות ובקידוחים.

מה קרה ביום הפגיעה ואחריו

הפגיעה שחררה אנרגיה עצומה. היא יצרה גלי צונאמי ענקיים, רעידות אדמה ושריפות, ושלחה לאוויר כמויות אדירות של אבק, פיח וגזים. החוקרים חושבים שהאבק והפיח חסמו חלק גדול מאור השמש במשך חודשים ואולי שנים, והעולם נעשה חשוך וקר.

בלי אור שמש, צמחים רבים לא יכלו לגדול. כשהצמחים מתו, אוכלי הצמחים נשארו בלי מזון, ואחריהם גם הטורפים שאכלו אותם. בעלי חיים גדולים, שצריכים הרבה מזון, נפגעו במיוחד. לפי ההערכות, כשלושה רבעים ממיני הצמחים ובעלי החיים נכחדו.

וגם הרי געש

באותה תקופה התפרצו בהודו של היום הרי געש ענקיים במשך זמן רב, ושפכו כמויות אדירות של לבה שיצרו את ״מדרגות דקן״. ההתפרצויות פלטו גזים ששינו את האקלים. חלק מהחוקרים חושבים שהרי הגעש החלישו את עולם החי עוד לפני הפגיעה, או הוסיפו לנזק אחריה.

רוב החוקרים מסכימים היום שהאסטרואיד היה הסיבה העיקרית להכחדה, אבל עדיין מתווכחים כמה השפיעו הרי הגעש. זו שאלה פתוחה, ובכל שנה מתפרסמים מחקרים חדשים עם מדידות מדויקות יותר של הזמנים.

מי שרד

לא כולם נכחדו. שרדו ציפורים, בעיקר כאלה שאכלו זרעים וחיו על הקרקע, וגם יונקים קטנים, צבים, תנינים, לטאות, נחשים, צפרדעים, כרישים ודגים רבים. לרובם היה משהו משותף: הם היו קטנים, יכלו להסתתר במחילות או במים, ולא היו צריכים הרבה מזון.

אחרי ההכחדה נפתחה הזדמנות. היונקים, שעד אז היו בעיקר קטנים, התפתחו במשך מיליוני שנים לצורות רבות וגדולות — עד פילים, לווייתנים, ובסוף גם בני אדם. במובן מסוים, אנחנו כאן בזכות האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים.

✅ חידון: ההכחדה — מה קרה לדינוזאורים

1. מה הייתה הסיבה העיקרית להכחדת הדינוזאורים לפי רוב החוקרים?

2. איפה נמצא המכתש של האסטרואיד?

3. איזה יסוד נדיר נמצא בשכבה של זמן ההכחדה?

4. מה היה הרוחב המשוער של האסטרואיד?

5. למה צמחים רבים מתו אחרי הפגיעה?

6. איזו קבוצה של דינוזאורים שרדה?

7. איפה התפרצו הרי געש ענקיים באותה תקופה?

8. מה קרה ליונקים אחרי ההכחדה?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. למה לדעתכם בעלי חיים קטנים שרדו יותר טוב מגדולים?
  2. איך מרגיש מדען שמציע רעיון נועז, כמו האסטרואיד, ורבים לא מאמינים לו בהתחלה?
  3. אילו שאלות על ההכחדה עדיין פתוחות? איך הייתם מנסים לענות על אחת מהן?

📖 קטע קריאה בנושא: ☄️ שכבת החימר שפתרה תעלומה

במשך יותר מ־150 מיליון שנה שלטו הדינוזאורים ביבשות. ואז, לפני כ־66 מיליון שנה, נעלמו כל הדינוזאורים הלא־עופיים, ויחד איתם כשלושה רבעים ממיני היצורים החיים. במשך דורות שאלו המדענים מה קרה, והציעו רעיונות רבים. הפתרון הגיע ממקום לא צפוי: שכבה דקה של .

בסוף שנות השבעים חקר הגאולוג וולטר אלוורז סלעים באיטליה, ליד העיירה גוביו. בין שכבת הסלע מתקופת הדינוזאורים לבין השכבה שמעליה הוא מצא שכבת דקה, בעובי של כסנטימטר. אביו, הפיזיקאי לואיס אלוורז, הציע למדוד בה יסודות נדירים. התוצאה הפתיעה את כולם: הייתה כמות גדולה בהרבה מהרגיל של אירידיום, מתכת נדירה מאוד על פני כדור הארץ אבל נפוצה יותר באסטרואידים.

בשנת 1980 פרסמו האב, הבן ועמיתיהם נועזת: אסטרואיד שקוטרו כעשרה קילומטרים פגע בכדור הארץ, והאבק שהכיל אירידיום התפזר על פני כל העולם. חוקרים רבים . אם הייתה פגיעה כזאת, שאלו, איפה ?

התשובה התגלתה בתחילת שנות התשעים, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו. מתחת לשכבות של סלע ומים זיהו החוקרים ענק שקוטרו כ־180 קילומטרים, וגילו נקבע לכ־66 מיליון שנה. הוא נקרא צ׳יקשולוב. בסלעים ברחבי העולם נמצאו גם גרגרי קוורץ שהתעוותו מלחץ עצום וכדוריות זכוכית זעירות שנוצרו מסלע , נוספות לפגיעה.

הפגיעה העלתה לאוויר כמויות אדירות של אבק וגזים. לפי ההסבר המקובל, הם הסתירו את השמש לתקופה ארוכה, האקלים התקרר, צמחים רבים לא יכלו לגדול, ושרשראות המזון . ובכל זאת, לא כולם נכחדו: יונקים קטנים, ציפורים, תנינים וצבים שרדו.

גם היום יש חוקרים שבודקים גורם נוסף: התפרצויות געש עצומות שנמשכו זמן רב באזור שהוא היום הודו, ושאולי החלישו את מערכות הטבע עוד לפני הפגיעה. הוויכוח הזה הוא חלק טבעי מהמדע. רוב החוקרים מסכימים שהאסטרואיד מילא תפקיד מרכזי, ושכבת דקה אחת שינתה את ההבנה שלנו את תולדות החיים.

📖 מילון הקטע
  • חימר — אדמה דקה ורכה שנדבקת כשהיא רטובה
  • השערה — הסבר אפשרי שעוד צריך לבדוק
  • פקפקו — לא היו בטוחים שזה נכון
  • מכתש — שקע גדול ועגול באדמה
  • מותך — שנמס מחום גבוה מאוד
  • ראיות — עובדות שמוכיחות או מחזקות טענה
  • קרסו — התמוטטו, הפסיקו לעבוד

שאלות

1. מה היה מיוחד בשכבת החימר שנחקרה באיטליה?
2. למה האירידיום רמז על אסטרואיד?
3. מה הייתה הביקורת על ההשערה בהתחלה?
4. מה מלמדת הפסקה האחרונה על הדרך שבה המדע עובד?
5. איזה גורם נוסף בודקים חוקרים, לפי הקטע?
6. הסבירו איך שכבת חימר דקה הובילה לגילוי של מכתש במקסיקו.

עוד שיעורים בדינוזאורים

לכל 16 השיעורים בדינוזאורים ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

האם כל הדינוזאורים מתו ביום אחד?

לא בדיוק. הפגיעה עצמה הרגה רבים מיד, בעיקר קרוב למקום. אבל רוב ההכחדה קרתה בחודשים ובשנים שאחרי, כשהעולם נעשה חשוך וקר והמזון נגמר.

האם זה יכול לקרות שוב?

אסטרואידים גדולים כאלה פוגעים לעתים נדירות מאוד — פעם בעשרות מיליוני שנים. סוכנויות חלל עוקבות אחרי סלעים גדולים שמתקרבים לכדור הארץ, ואף ניסו בהצלחה להסיט אסטרואיד קטן ממסלולו בניסוי.

האם היו הכחדות גדולות אחרות?

כן. החוקרים מונים חמש הכחדות המוניות גדולות בתולדות החיים. הגדולה מכולן הייתה לפני כ־252 מיליון שנה, בסוף התקופה שלפני הדינוזאורים — ודווקא היא פתחה להם את הדרך.

שווה להסתכל גם על דינוזאורים לילדים, ולומדים.

האם זה עזר?
חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ