את בלילת הטף משאירים להתסיס כמה ימים, ואז יוצקים אותה על מחבת עגולה וגדולה מחימר או ממתכת. כשהיא נאפית נוצרים בה חורים קטנים רבים, שבזכותם היא סופגת את הרטבים.
מניחים אינג׳רה גדולה על מגש, מעליה תבשילים, ״וואט״, וכולם אוכלים ממנה יחד: קורעים חתיכה ביד ימין ואוספים בה את האוכל. אכילה משותפת מאותו מגש היא סימן של קרבה ומשפחתיות.
הטף הוא דגן עתיק מאוד שגדל בהרי אתיופיה, וגרגריו קטנים כל כך שקשה לראות כל אחד מהם לבד. בישראל מגדלים היום טף גם בשדות, ומשתמשים בו גם במאפים אחרים.
כשמנסים מאכל חדש, שואלים קודם אם יש בו מרכיב שאתם רגישים אליו, כמו ביצים, גלוטן או אגוזים, ומתחילים בטעימה קטנה. בישול עם סיר חם, שמן או סכין נעשה תמיד יחד עם מבוגר.