במקור הכינו מרקס מדלעת או מפרי מיובש, שמילאו בזרעים, וחיברו לה ידית. כשמנערים אותם, הזרעים פוגעים בדפנות ומשמיעים ״צ׳יק־צ׳יק״. נגנים טובים מנגנים בהם בדיוק רב — מטלטלים את הזרועות ועוצרים בבת אחת, כדי שהרשרוש ייפול בדיוק על הקצב.
המרקס באים מאמריקה הלטינית ומהאיים הקריביים, ושייכים למוזיקה של עמי הילידים באזור. הם חלק חשוב מהמוזיקה הלטינית — סלסה, קומביה ועוד. קל להכין מרקס בבית: ממלאים בקבוק קטן או ביצת פלסטיק באורז או בעדשים וסוגרים היטב. ילדים קטנים צריכים השגחה, כי חלקים קטנים מסוכנים לבליעה.