אם היו פורשים את הצינור של הבסון, הוא היה ארוך יותר משני מטרים. לכן הוא מקופל לשניים, כמו סיכת ראש, ויוצא מעל ראש הנגן. הנגן מחזיק אותו באלכסון, לצד הגוף, בעזרת רצועה. יש לו מכסים וחורים רבים, ונגינה בו דורשת אצבעות זריזות — גם האגודלים עובדים קשה.
הצליל של הבסון עמוק, רך ולפעמים מצחיק: מלחינים אוהבים לתת לו תפקידים הומוריסטיים, אבל הוא יכול גם לשיר מנגינה עצובה ויפה. ב״פטר והזאב״ הוא מגלם את הסבא הרוטן. יש גם ״קונטרבסון״, נמוך באוקטבה נוספת — מהכלים הנמוכים ביותר בתזמורת.