הצינור של הטובה ארוך יותר מחמישה מטרים, ולכן הצליל שלה עמוק מאוד. הנגן יושב ומחזיק אותה על הברכיים, והפיה שלה גדולה ורחבה. לטובה שלושה עד חמישה שסתומים. היא הומצאה בגרמניה בשנות ה־30 של המאה ה־19, כשהשסתומים החדשים איפשרו לבנות כלי פליז נמוך שמנגן כל צליל.
בתזמורת יש בדרך כלל רק טובה אחת, שמנגנת את הבס של כלי הנשיפה. בתזמורות כלי נשיפה ובתזמורות צועדות היא הבסיס של כל הנגינה. לתהלוכות המציאו את ה״סוזפון״ — טובה שמתלפפת סביב הגוף ונחה על הכתף, כך שאפשר לצעוד איתה.