הצליל של האבוב מעט ״אפי״, חודר ומלא רגש, וקל לזהות אותו גם בתוך תזמורת גדולה. בגלל שהצליל שלו יציב, בתחילת כל קונצרט האבוב משמיע את הצליל ״לה״, וכל התזמורת מתכווננת אליו. נגני אבוב מכינים בעצמם את הלשוניות מקנה, בעבודת יד עדינה.
האבוב התפתח בצרפת במאה ה־17 מכלי עממי חזק שנקרא ״שאלמיי״. באך, הנדל ומוצרט כתבו לו יצירות רבות. ב״פטר והזאב״ של פרוקופייב האבוב מגלם את הברווז, שמתנדנד ומגעגע. יש לו קרוב משפחה נמוך יותר, ״הקרן האנגלית״, שאינה קרן ואינה אנגלית.

