שמות לפי בעלי מקצוע

הרבה שמות משפחה נולדו מהמקצוע של אחד הסבים: החייט, הנפח, האופה או החזן של העיירה. כשהשלטונות באירופה חייבו את היהודים לבחור שם משפחה, בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19, רבים בחרו פשוט במה שעשו — ובארצות האסלאם שמות כאלה נוצרו בערבית מאות שנים קודם.

  • אבוטבולמתופף

    "אבו טבול" בערבית — "בעל התופים", כלומר מתופף. שם נפוץ בקרב יהודי מרוקו.

  • בוזגלויצרן עולים

    "בו" (אבי, בעל) ועוד המילה הברברית "אזגלו" — עול. ההסבר הנפוץ הוא יצרן עולים לבהמות, אבל יש גם הסברים אחרים (מוט, קורת מאזניים), ולכן אין הכרעה.

  • בוכבינדרכורך ספרים

    כורך ספרים — בגרמנית Buchbinder.

  • בנדרחבתן

    חבתן — מי שמכין חביות. בגרמנית Binder/Bender.

  • בקראופה

    אופה — בגרמנית Bäcker. האופה היה מבעלי המקצוע החשובים בכל עיירה, ושמות כמו בקר ובקרמן נפוצים בקרב יהודי אשכנז.

  • ברנרמזקק

    מזקק משקאות — בגרמנית Brenner, "שורף". יוסף חיים ברנר, הסופר, נשא את השם הזה.

  • גבאיגבאי

    גבאי — מי שמנהל את ענייני בית הכנסת או הקהילה וגובה את הכספים.

  • גולדשמידטצורף

    צורף — "נפח זהב" בגרמנית.

  • גלזרזגג

    זגג — מי שעובד בזכוכית. בגרמנית Glaser.

  • גרטנרגנן

    גנן — בגרמנית Gärtner, מהמילה Garten, גן.

  • דייןדיין

    דיין — שופט בבית דין רבני.

  • דרוקרמדפיס

    מדפיס — בגרמנית Drucker. יהודים עסקו בדפוס ספרים עבריים כבר מהמאה ה־15.

  • הופמןמנהל אחוזה

    מנהל אחוזה או מנהל משק של אציל — בגרמנית "הופמן", איש החצר. נושאים אותו גם גרמנים לא יהודים, ויהודים קיבלו אותו במאה ה־18 או ה־19.

  • הנדלרסוחר

    סוחר או רוכל — בגרמנית Händler.

  • וגנרבונה עגלות

    בונה עגלות — בגרמנית Wagner, מהמילה Wagen, עגלה.

  • וובראורג

    אורג — בגרמנית Weber, מי שאורג בדים על נול.

  • וקסמןסוחר שעווה

    צירוף של "שעווה" ו"איש" בגרמנית וביידיש — מי שאסף שעוות דבורים ומכר אותה, ולעיתים גם יצר ממנה נרות.

  • זלצמןמוכר מלח

    צירוף של "מלח" ו"איש" בגרמנית, כלומר מי שהפיק מלח או מכר אותו. השם נפוץ גם אצל גרמנים לא יהודים וגם אצל יהודי אשכנז.

  • חדדנפח

    נפח — בערבית "חדאד" הוא מי שעובד בברזל (חדיד = ברזל).

  • חזןחזן

    חזן — שליח הציבור שמוביל את התפילה בבית הכנסת. שם נפוץ גם באשכנז וגם בארצות האסלאם.

  • חייטחייט

    חייט — בעברית ובערבית ("ח׳יאט"). המקביל האשכנזי הוא שניידר.

  • חכםרב

    "חכם" — כך כינו יהודי ספרד וארצות המזרח את רב הקהילה. השם מציין כנראה אב משפחה שהיה רב או תלמיד חכם.

  • טובולמתופף

    מהערבית "טבול" — תופים, כלומר מתופף או יצרן כלי הקשה, כמו בשם אבוטבול. יש גם מי שמקשרים אותו למילה העברית "טבילה".

  • טישלרנגר

    נגר רהיטים — בגרמנית Tischler, מהמילה Tisch, שולחן.

  • יגרצייד

    צייד — בגרמנית Jäger, מהפועל jagen, לצוד.

  • לרנרלומד תלמוד

    מהמילה היידית "לרנער" — מי שלומד, תלמיד או למדן של התלמוד. בגרמנית מימי הביניים המילה פירושה תלמיד, ולכן אצל חלק מהנושאים השם אינו יהודי במקורו.

  • מילרטוחן

    טוחן קמח — בגרמנית Müller.

  • מלמדמורה

    מלמד — מורה לילדים קטנים ב"חדר".

  • נגארנגר

    נגר — בערבית "נג׳אר". שם שנוצר בארצות האסלאם, כמו חדד (נפח) וסבג (צובע).

  • סבגצובע

    צובע בדים — בערבית "צבאע׳".

  • סופרסופר סת״ם

    סופר סת״ם — מי שכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות.

  • עטרבשם

    בשם או מוכר בשמים ותבלינים — בערבית "עטאר".

  • פורמןעגלון

    עגלון — מי שמוביל סחורות בעגלה. בגרמנית Fuhrmann.

  • פישרדייג

    דייג — בגרמנית ובאנגלית Fischer/Fisher.

  • פרברצובע

    צובע בדים — בגרמנית Färber.

  • צימרמןנגר

    נגר בניין — מי שבונה את שלד העץ של הבית. בגרמנית Zimmermann.

  • קאופמןסוחר

    סוחר — בגרמנית Kaufmann, מהפועל kaufen, לקנות. מסחר היה אחד העיסוקים הנפוצים של יהודי אשכנז.

  • קוךטבח

    טבח — בגרמנית Koch, מהפועל kochen, לבשל.

  • קירשנרפרוון

    פרוון — מי שתופר בגדים מפרווה. בגרמנית Kürschner.

  • קצבקצב

    קצב — מי שמוכר בשר. בקהילות היהודיות עבד הקצב יחד עם השוחט, כדי שהבשר יהיה כשר.

  • קרמרחנווני

    חנווני או רוכל — בגרמנית Krämer.

  • קרצ׳מרבעל פונדק

    בעל פונדק או מוזג — מהמילה הסלאבית־גרמנית Kretscham, פונדק.

  • שוחטשוחט

    שוחט — מי ששוחט בהמות ועופות לפי ההלכה.

  • שוסטרסנדלר

    סנדלר — ביידיש ובגרמנית Schuster.

  • שוסטרמןסנדלר

    "איש הסנדלר" — גרסה מורחבת של שוסטר, סנדלר.

  • שכטרשוחט

    הצורה הגרמנית־יידית של "שוחט".

  • שלוסרמסגר

    מסגר — בגרמנית Schlosser, מהמילה Schloss, מנעול.

  • שמידטנפח

    נפח — מי שעובד במתכת. בגרמנית Schmied/Schmidt.

  • שמששמש בית כנסת

    שמש בית הכנסת — מי שדאג לסדר, לניקיון ולקריאה לתפילה.

  • שניידרחייט

    חייט — ביידיש ובגרמנית Schneider הוא "חותך", כלומר מי שגוזר ותופר בגדים.

  • שניידרמןחייט

    "איש החייט" — גרסה מורחבת של שניידר, חייט.

  • שרייברסופר

    סופר או לבלר — מי שכותב מסמכים. בגרמנית Schreiber.

השם שלכם לא מופיע כאן? בקשו, ונוסיף אותו — אנחנו מוסיפים שמות כל שבוע, רק כשמקור השם ידוע.

עוד סוגים של שמות

הרבה שמות משפחה נולדו מהמקצוע של אחד הסבים: החייט, הנפח, האופה או החזן של העיירה. כשהשלטונות באירופה חייבו את היהודים לבחור שם משפחה, בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19, רבים בחרו פשוט במה שעשו — ובארצות האסלאם שמות כאלה נוצרו בערבית מאות שנים קודם.

שאלות נפוצות

אילו שמות משפחה הם לפי בעלי מקצוע?

אבוטבול, בוזגלו, בוכבינדר, בנדר, בקר, ברנר, גבאי, גולדשמידט ועוד.

איך יודעים מה מקור שם המשפחה שלי?

מתחילים מצורת השם — סיומות ומילים בגרמנית, ביידיש, בערבית או בעברית — ובודקים אותו מול תולדות המשפחה: מאיזו עיר וארץ הגיעה. שאלו את הסבים, ובדקו מסמכים ישנים.

שווה להסתכל גם על כל שמות המשפחה, משמעות שמות לתינוקות, ועבודת שורשים.

חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ