מי הם הדרוזים?
הדרוזים הם קהילה דתית דוברת ערבית, שהאמונה שלה נוסדה במצרים לפני כאלף שנה. היא דת מונותאיסטית — מאמינה באל אחד — ויש בה רעיונות מכמה מסורות. מאז המאה ה־11 הדת ״סגורה״: אי אפשר להצטרף אליה, ונולדים דרוזים רק להורים דרוזים. רק חלק מבני הקהילה, שנקראים ״עוּקָּאל״ (״יודעי הדת״), לומדים את כתבי הקודש; הם מוכרים לפי הלבוש — מכנסיים שחורים ומצנפת לבנה אצל הגברים, ומטפחת לבנה אצל הנשים.
בעולם חיים לפי ההערכות יותר ממיליון דרוזים, רובם בסוריה ובלבנון. בישראל חיים כ־150 אלף דרוזים, בכפרים בגליל ובכרמל — כמו דליית אל־כרמל, עספיא, בית ג׳ן, ירכא ופקיעין — וברמת הגולן, למשל במג׳דל שמס.
נבי שועייב והדגל בחמשת הצבעים
הנביא החשוב ביותר בעיני הדרוזים הוא נבי שועייב, שמזוהה עם יתרו, חותנו של משה. הקבר שלו, ליד קרני חיטין שבגליל, הוא המקום הקדוש ביותר לדרוזים בישראל, ובכל שנה באפריל מגיעים אליו אלפים לחג הזיארה — עלייה לרגל, תפילה ומפגש של כל הקהילה.
לדרוזים דגל עם חמישה פסים בצבעים ירוק, אדום, צהוב, כחול ולבן; כל צבע מסמל עיקרון באמונה. בית התפילה הדרוזי נקרא ״חִ׳לְוֵה״, והוא פשוט וצנוע. ערכים חשובים בקהילה הם כבוד להורים ולזקנים, הכנסת אורחים, ונאמנות למדינה שבה חיים.
הדרוזים ומדינת ישראל
מאז 1956 גברים דרוזים בישראל מתגייסים לצה״ל בגיוס חובה, לפי בקשת מנהיגי הקהילה, ורבים מהם הגיעו לתפקידי פיקוד בכירים. הקשר הזה נקרא לעיתים קרובות ״ברית דמים״. דרוזים משמשים גם כחברי כנסת, שופטים, רופאים, סופרים ואמנים.
המטבח הדרוזי מפורסם בפיתות דקות שנאפות על סאג׳, בלבנה ובשמן זית, וכפרי הכרמל והגליל מקבלים מבקרים רבים. בפקיעין חיה במשך מאות שנים גם קהילה יהודית קטנה לצד השכנים הדרוזים.
הצ׳רקסים — מהקווקז לגליל
הצ׳רקסים, שקוראים לעצמם אַדִיגֶה, הם עם מהרי הקווקז, בין הים השחור לים הכספי. באמצע המאה ה־19 כבשה האימפריה הרוסית את ארצם, ובשנות ה־60 של אותה מאה גורשו או ברחו מאות אלפי צ׳רקסים לאימפריה העות׳מאנית, ורבים מתו בדרך. את יום הזיכרון לגירוש הם מציינים ב־21 במאי.
בשנות ה־70 של המאה ה־19 הקימו צ׳רקסים בגליל שני כפרים: כפר כמא שליד הר תבור, וריחאניה שליד צפת. היום חיים בהם כ־4,000 עד 5,000 צ׳רקסים. הם מוסלמים סונים, ושומרים בקנאות על השפה האדיגית, שנלמדת בבית הספר לצד עברית, ערבית ואנגלית. מאז 1958 גברים צ׳רקסים מתגייסים לצה״ל. בכפר כמא יש מרכז מורשת צ׳רקסי, ומשם בא ביברס נאטכו, קפטן נבחרת ישראל בכדורגל לשעבר.