אצל המסאי הבקר הוא מרכז החיים: חלב, בשר, עור ודם בטקסים מסוימים — וגם מקור של כבוד ועושר. משפחות גרות ב״אֶנְקָאנְג״ — כפר עגול של בתים נמוכים מענפים, בוץ וגללים, מוקף גדר קוצים שמגינה על העדר מפני אריות בלילה. הצעירים עוברים שלבים בחיים בטקסים, ובשלב הלוחמים הם מבצעים את ״אָדוּמוּ״ — ריקוד קפיצות גבוהות במקום.
הגלימות האדומות (״שוקה״) ועבודות החרוזים הצבעוניות מוכרות בכל העולם, ולצבעים יש משמעויות. חלק גדול מהשטחים שבהם רעו המסאי הפך לשמורות טבע, והם נאבקים על הזכות להשתמש באדמה. היום ילדי מסאי לומדים בבתי ספר, ורבים עובדים בתיירות, בשמירת טבע, בעסקים ובערים — ומשלבים את זה עם המסורת.