צמחונות וטבעונות
צמחוני אינו אוכל בשר, ולעיתים גם דגים. טבעוני אינו אוכל שום מוצר מן החי, כמו חלב וביצים. סיבות לכך שונות: אמונה, אכפתיות לבעלי חיים, איכות הסביבה או טעם אישי. כשמתכננים נכון, אפשר לאכול כך בבריאות, אבל חשוב לדאוג לחלבון, לברזל ולוויטמין B12, ולהתייעץ עם איש מקצוע.
ילדים שרוצים לשנות את דרך האכילה שלהם מדברים על כך עם ההורים, כי הצורך בתזונה מתאימה חשוב בגיל גדילה.
כשרות וחלאל
בקרב יהודים שומרי כשרות יש כללים: לא אוכלים חזיר וסרטנים, ולא מערבבים בשר וחלב. מוסלמים אוכלים מזון חלאל, ולא אוכלים חזיר ולא שותים אלכוהול. גם עדות נוצריות ודתות אחרות מקיימות מנהגי אוכל שונים, כמו צומות. מי ששומר כך, עושה זאת מתוך אמונה ומסורת.
בבית הספר ובטיולים מתחשבים בכך: מגישים אפשרויות מתאימות ושואלים לפני שמחלקים אוכל.
אלרגיות ואי סבילות
אלרגיה למזון היא תגובה של מערכת החיסון, ומחייבת הימנעות מוחלטת. אי סבילות ללקטוז, לעומת זאת, פירושה שהגוף מתקשה לעכל סוכר החלב, וזה גורם לכאבי בטן ולנפיחות, אך אינו תגובה של מערכת החיסון. צליאק היא מחלה שבה גלוטן, חלבון בחיטה, פוגע במעי. אלה מצבים רפואיים, לא בחירה, והרופא נותן הנחיות.
כשחבר מסרב לאכול משהו, לא מלחיצים. הוא עושה זאת כדי לשמור על עצמו.
אוכל ותרבות
בישראל אוכלים מאכלים מכל העולם: מרוקאי, עיראקי, תימני, רוסי, אתיופי ופולני. כל אחד מביא בישולים ומנהגים. מאכלים מסוימים מאפיינים חגים ושבת. כשמתארחים אצל חברים, אוכלים בנימוס, טועמים ושואלים על המאכל. זו דרך להכיר אנשים.
עוד על העדות והמטבחים שלהן אפשר לקרוא בנושא עדות ישראל באתר.
חגים ושולחן משותף
בחגים רבים מתכנסים סביב שולחן ואוכלים מאכלים מסורתיים. כשיש בשולחן אורחים עם הרגלי אכילה שונים, מארחים חושבים על אפשרויות: תוספות צמחוניות, מאכל ללא אגוזים, או מנה ללא גלוטן. זה לא מסובך, וזה מראה אכפתיות. הארוחה המשותפת היא הזדמנות להכיר זה את זה.
פעילות לבית: ספר מתכונים משפחתי
בקשו מסבא וסבתא או מהורים מתכון למאכל שמכינים במשפחה, וכתבו אותו בספר מיוחד. רשמו מאיפה המאכל מגיע, באיזה חג אוכלים אותו ומי הכין אותו הכי טוב. כך לומדים על תרבויות ועל המשפחה, ומכבדים את מגוון דרכי האכילה.