למה ״ביניים״?
את השם ״ימי הביניים״ נתנו חוקרים שחיו אחרי התקופה. הם ראו אותה כתקופה שנמצאת ״באמצע״ — בין העת העתיקה, של יוון ורומא, לבין העת החדשה. בעבר נהגו לתאר את ימי הביניים כתקופה חשוכה, אבל היסטוריונים היום יודעים שהיו בה גם התפתחויות רבות: אוניברסיטאות ראשונות, כנסיות ענק מרהיבות וחידושים בחקלאות.
חשוב לזכור שימי הביניים הם מושג אירופי. באותן שנים שגשגו במקומות אחרים בעולם תרבויות עשירות — למשל בעולם המוסלמי, שבו פרחו מדע, רפואה ומתמטיקה, ובסין, שבה הומצאו נייר, מצפן ואבק שריפה עוד לפני שהגיעו לאירופה.
השיטה הפאודלית
אחרי נפילת רומא לא היה באירופה שלטון מרכזי חזק. כדי להגן על עצמם, אנשים נקשרו זה לזה בשיטה שנקראת פאודליזם. המלך נתן אדמות לאצילים, והם התחייבו בתמורה לשרת אותו ולספק לו לוחמים. האצילים נתנו חלקות קטנות יותר לאבירים, והאבירים נלחמו למענם.
בתחתית הפירמידה היו האיכרים, שהיו רוב רובה של האוכלוסייה. רבים מהם היו צמיתים — איכרים שהיו קשורים לאדמה של אדון ולא יכלו לעזוב אותה בלי רשותו. הם עבדו קשה, מסרו חלק מהיבול לאדון, ובתמורה קיבלו הגנה. אבירים ואצילים גרו בטירות מבוצרות עם חומות עבות, חפיר וגשר שאפשר להרים.
הכנסייה ומסעי הצלב
הכנסייה הקתולית הייתה הגוף החזק והעשיר ביותר במערב אירופה. היא השפיעה על חיי היומיום, על החינוך ועל הפוליטיקה. במנזרים העתיקו נזירים ספרים ביד, וכך נשמרו כתבים רבים מהעת העתיקה.
בסוף המאה ה־11 קרא האפיפיור לצאת למסע צלב כדי לכבוש את ירושלים, שהייתה בשלטון מוסלמי. בשנת 1099 כבשו הצלבנים את העיר. בדרכם, כבר בשנת 1096, טבחו הצלבנים בקהילות יהודיות בערי גרמניה שלאורך נהר הריין. בארץ ישראל אפשר לראות עד היום מבצרים ושרידים צלבניים, למשל בעכו. השלטון הצלבני בירושלים לא נמשך זמן רב: בשנת 1187 כבש אותה צלאח א־דין.
אוניברסיטאות ועולם של ידע
במאות ה־11 עד ה־13 קמו באירופה האוניברסיטאות הראשונות, למשל בבולוניה שבאיטליה, בפריז ובאוקספורד. סטודנטים למדו בהן משפט, רפואה ותיאולוגיה, בדרך כלל בלטינית. ספרים רבים של הפילוסופים היוונים הגיעו למערב אירופה דרך תרגומים מערבית, שנעשו בין השאר בספרד, ולעיתים בעזרת מתרגמים יהודים. כך נבנה גשר של ידע בין העולם המוסלמי, היהודים והנוצרים.
המגפה השחורה וחיי היהודים
באמצע המאה ה־14 פרצה באירופה המגפה השחורה, מחלה קשה שהתפשטה במהירות. היא הרגה חלק גדול מאוד מאוכלוסיית אירופה. אנשים לא הבינו מה גורם למחלה, ובמקומות רבים האשימו את היהודים בהרעלת בארות — האשמת שווא שהובילה לפרעות ולרצח של קהילות שלמות.
היהודים באירופה של ימי הביניים חיו כמיעוט. לעיתים זכו להגנת השליטים, ולעיתים הוגבלו במקצועות, נאלצו ללבוש סימני היכר או גורשו — למשל מאנגליה ומצרפת. ובכל זאת הקהילות פרחו מבחינה רוחנית: באותה תקופה כתב רש״י בצרפת את פירושיו לתנ״ך ולתלמוד, שנלמדים עד היום.