מבר גיורא להשומר
בתקופת העלייה השנייה (1904–1914) הגיעו לארץ צעירים רבים מרוסיה, שרצו שיהודים יעבדו בעצמם בחקלאות וגם ישמרו בעצמם על השדות והבתים. עד אז העסיקו המושבות שומרים ערבים או צ׳רקסים. בשנת 1907 הקימו כמה צעירים בחדרו של יצחק בן־צבי ביפו אגודה סודית בשם ״בר גיורא״, על שם אחד ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.
בשנת 1909, בכפר תבור (מסחה) שבגליל התחתון, הפכה האגודה לארגון ״השומר״. בין מנהיגיו היו ישראל שוחט, מניה שוחט, יצחק בן־צבי — לימים נשיא המדינה השני — ואלכסנדר זייד. הסיסמה שלהם, מתוך שיר של יעקב כהן, הייתה ״בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום״.
חיי השומרים
אנשי השומר רכבו על סוסים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי האזור, ולבשו בגדים מקומיים כמו כאפייה ועבאיה. הם קיבלו על עצמם את השמירה בסג׳רה, בכנרת, ברחובות, בחדרה ובמקומות נוספים. השמירה הייתה מסוכנת, וכמה שומרים נהרגו בתפקיד.
השומרים ראו את עצמם גם כמתיישבים, ורצו להקים יישובים משלהם, כמו תל עדשים וכפר גלעדי. נשים כמו מניה שוחט לקחו חלק בפעילות, אף שרוב השומרים היו גברים. בשנת 1920, אחרי הקמת ״ההגנה״, פורק הארגון וחבריו הצטרפו לארגון החדש — אבל רבים רואים בהשומר את אחד היסודות של כוח המגן העברי.
ניל״י — מחתרת בזמן המלחמה
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, שלטה בארץ האימפריה העות׳מאנית, שנלחמה לצד גרמניה נגד בריטניה. השלטונות חשדו ביהודים רבים, גירשו נתינים זרים וגייסו אנשים לעבודות כפייה. קבוצה מזכרון יעקב ומהסביבה האמינה שאם בריטניה תנצח, יהיה ליהודים עתיד טוב יותר בארץ, והחליטה לעזור לה.
בראש הקבוצה עמד אהרן אהרנסון, אגרונום מפורסם שגילה בשנת 1906 את ״אם החיטה״ — חיטת בר שממנה התפתחה החיטה המתורבתת. לצידו פעלו אחותו שרה אהרנסון, אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי. שם המחתרת, ניל״י, הוא ראשי התיבות של הפסוק ״נצח ישראל לא ישקר״ מספר שמואל.
הריגול והגילוי
מרכז הפעילות היה תחנת הניסיונות החקלאית שהקים אהרנסון בעתלית. בשנת 1915 פשטה בארץ מכת ארבה, והשלטונות ביקשו מאהרנסון לעזור במאבק בה — וכך יכלו אנשיו לנוע בארץ ולאסוף מידע על מחנות צבא ודרכים. את הידיעות העבירו לספינה בריטית שהגיעה לחוף עתלית, ובהמשך גם באמצעות יוני דואר.
בתחילת 1917 נהרג אבשלום פיינברג בסיני בדרכו אל הבריטים. בסתיו 1917 נתפסה יונת דואר, והעות׳מאנים חשפו את המחתרת. שרה אהרנסון נעצרה בזכרון יעקב ונחקרה בחקירה קשה, ושמה קץ לחייה כדי שלא תגלה את סודות חבריה. יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד הוצאו להורג בדמשק. אהרן אהרנסון, שהיה אז אצל הבריטים, נהרג בתאונת מטוס בשנת 1919.
ויכוח וזיכרון
בזמן המלחמה רוב מנהיגי היישוב, וגם אנשי השומר, התנגדו לניל״י. הם חששו שאם המחתרת תיחשף, השלטונות יענישו את כל היהודים בארץ — ואכן, אחרי הגילוי נעצרו ונחקרו רבים. אחרים העריכו את אומץ הלב של אנשי ניל״י ואת המידע שעזר לבריטים לכבוש את הארץ.
בשנת 1967, אחרי מלחמת ששת הימים, נמצא בסיני קברו של אבשלום פיינברג ליד עץ דקל, והוא הובא לקבורה בהר הרצל. היום אפשר לבקר ב״בית אהרנסון״ בזכרון יעקב, שבו נשמרים מכתבים, יומנים וחפצים של אנשי ניל״י, ובמוזיאונים המספרים על השומר, כמו בכפר גלעדי.