בבלייה פיזיקלית הסלע נשבר לחתיכות, אבל החומר שלו לא משתנה. מים קופאים בסדק ומרחיבים אותו; במדבר חום של יום וקור של לילה מכווצים ומרחיבים את הסלע עד שהוא מתקלף; גבישי מלח שגדלים בחורים קטנים מפוררים אבנים; ושורשי עצים מתפשטים בסדקים ומפצלים סלעים.
בבלייה כימית החומר של הסלע משתנה או נמס. מי גשם חומציים מעט ממיסים גיר ויוצרים מערות; ברזל בסלעים מגיב עם חמצן ו״מחליד״, ולכן סלעים רבים אדמדמים; פלדספר הופך לחרסית. בלייה כימית מהירה יותר באקלים חם ולח, ופיזיקלית — באקלים יבש או קר.

