נניח ששיר אחד הוא 125 BPM והבא 128. הדי־ג׳יי מאט את השיר הבא בכ־2.3% — מ־128 ל־125 — ועכשיו הפעמות באותה מהירות. בפטיפונים מקובל טווח של כ־8% לכל כיוון, ובנגנים דיגיטליים אפשר לבחור טווחים רחבים יותר. השם ״פיץ׳״ (גובה צליל) בא מכך שבתקליט, האצה גם מגביהה את הצליל — כמו בהקלטה שמתנגנת מהר.
בנגנים ובתוכנות מודרניים יש ״קי־לוק״ (נעילת סולם): המהירות משתנה, אבל גובה הצליל נשאר — והזמר לא נשמע כמו סנאי או כמו ענק. בשינויים קטנים כמעט לא שומעים הבדל; בשינויים גדולים כדאי לבחור שיר אחר.

