דיסקו הוא סגנון מוזיקה לריקוד שפרח בשנות ה־70, במיוחד בארצות הברית ובאירופה. השם בא מ״דיסקוטק״ — מועדון שבו מנגנים תקליטים לריקוד.
בדיסקו יש ביט ״ארבע על הרצפה״ — קיק בכל פעמה — בטמפו של בערך 110–130 BPM, הי־האט בין הפעמות, בס קופצני ותזמורת של כלי מיתר, נשיפה ולעיתים קרובות סינתיסייזר. הוא צמח מתוך מוזיקת נשמה ופאנק, ובמועדונים — מקהילות מגוונות בערים גדולות.
הדיסקו היה חשוב מאוד גם לתולדות הדי־ג׳יי: במועדוני הדיסקו פיתחו די־ג׳יי טכניקות של חיבור שירים בלי הפסקה, הארכת קטעים וגרסאות ארוכות במיוחד לריקוד. בתחילת שנות ה־80 הדיסקו ירד מהאופנה, אבל ממנו ומהדי־ג׳יי שלו צמח ההאוס, והצליל שלו חוזר שוב ושוב בפופ.
💡 איך זוכרים? דיסקו = שנות ה־70, ״ארבע על הרצפה״, כלי מיתר. אבא של ההאוס.
1. מאיזו מילה בא השם ״דיסקו״?
2. באיזה עשור פרח הדיסקו?
3. איזה סגנון צמח מהדיסקו ומהדי־ג׳יי שלו?
איך זוכרים מה זה דיסקו?
דיסקו = שנות ה־70, ״ארבע על הרצפה״, כלי מיתר. אבא של ההאוס.
אילו מושגים קשורים לדיסקו?
האוס, קיק (תוף בס), די־ג׳יי (תקליטן). ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
