השם בא מהמילים האנגליות disc jockey — ״מי שמפעיל תקליטים״. הדי־ג׳יי הראשונים היו שדרני רדיו שהשמיעו תקליטים ודיברו עליהם. לפי הסיפור המקובל הכינוי נטבע באמצע שנות ה־30 של המאה ה־20, ובדפוס הוא מופיע לראשונה בתחילת שנות ה־40.
במועדונים ובמסיבות התפקיד התרחב: לחבר שירים בלי הפסקה, לבנות אנרגיה לאורך הערב ולהתאים את הבחירות למה שקורה ברחבה. יש די־ג׳יי שגם יוצרים רמיקסים ושירים, ובתרבות ההיפ־הופ הדי־ג׳יי מנגן בפטיפון כמו בכלי נגינה.

