אדג׳ו (adagio — ״בנחת״ באיטלקית) הוא מילת טמפו שמשמעה ״איטי ורגוע״ — בערך 66–76 פעמות לדקה לפי רוב המקורות, ויש שנותנים מספרים נמוכים יותר.
אדג׳ו נשמע רגוע, מעמיק ולפעמים עצוב. פרקים איטיים רבים בסימפוניות ובקונצ׳רטים נקראים ״אדג׳ו״, ולכן המילה משמשת לפעמים גם כשם של קטע איטי שלם — ״האדג׳ו״ של יצירה. בבלט, ״אדג׳ו״ הוא חלק איטי וזורם של ריקוד.
יש ויכוח בין מקורות אם אדג׳ו איטי יותר או פחות מלרגו; ברוב הספרים של היום לרגו איטי יותר. כמו כל מילות הטמפו, גם כאן המספר הוא הערכה, והנגן או המנצח מחליטים בסוף מה מרגיש נכון.