בתוך הכונן מסתובבות הצלחות אלפי סיבובים בדקה, וראש הקריאה מרחף מעליהן במרחק זעיר — קטן בהרבה מעובי שערה — בלי לגעת. כל נקודה זעירה על הצלחת ממוגנטת בכיוון אחד או אחר, וכך מייצגת 0 או 1. בגלל החלקים הזזים, כונן קשיח רגיש למכות ולנפילות, במיוחד כשהוא פועל, ועושה לפעמים זמזום או ״תקתוק״ שקט.
הכונן הקשיח הראשון יצא ב־1956: הוא היה בגודל של שני מקררים, היו בו 50 צלחות גדולות, והוא שמר כמה מגהבייטים בלבד — פחות מתמונה אחת של טלפון היום. כוננים קשיחים של היום שומרים אלפי מונים יותר בקופסה בגודל של ספר קטן, ועדיין משמשים כשצריך הרבה מקום בעלות נמוכה, למשל לגיבויים ובחוות שרתים.