השם RAM בא מאנגלית — ״זיכרון בגישה אקראית״ — כי המעבד יכול לקפוץ ישר לכל מקום בו, מהר מאוד. כשפותחים תוכנה, היא נטענת מהאחסון אל ה־RAM, כי האחסון איטי בהרבה. ה־RAM הוא כמו שולחן עבודה: ככל שהוא גדול יותר, אפשר לפרוש עליו יותר דברים בבת אחת.
כשה־RAM מתמלא — למשל כשפותחים הרבה כרטיסיות בדפדפן ומשחק בבת אחת — המחשב מתחיל להעביר חלקים ממנו לאחסון וחזרה, והכול מאט. לכן לפעמים עוזר לסגור תוכנות שלא משתמשים בהן או להפעיל מחדש. כמות ה־RAM נמדדת בגיגהבייטים, והיא אחד הדברים שמופיעים בכל מפרט של מחשב או טלפון.

