המייל הראשון בין מחשבים שונים ברשת נשלח ב־1971, והמתכנת ששלח אותו בחר בסימן @ כדי להפריד בין שם המשתמש לבין שם המחשב — ״המשתמש הזה, אצל המחשב הזה״. גם היום כתובת מייל בנויה כך: שם, @, ושם השירות. בעברית קוראים לסימן ״שטרודל״. כששולחים מייל, הוא עובר מהשרת של השולח לשרת של הנמען, ומחכה שם עד שהנמען פותח את התיבה.
במייל יש נושא, תוכן, ואפשר להוסיף נמענים ב״העתק״ ולצרף קבצים. הרבה מהמיילים שנשלחים בעולם הם ספאם — דואר זבל — ומסננים אוטומטיים מעבירים אותו לתיקייה נפרדת. חלק מהמיילים המזויפים מנסים לגנוב פרטים: לכן לא פותחים קבצים מצורפים ממי שלא מכירים, ובודקים מי השולח האמיתי לפני שלוחצים על קישור.

