סלוניקי הייתה עיר שבה היהודים היו חלק גדול מהאוכלוסייה, ולכן כונתה לעיתים ״ירושלים של הבלקן״. ברחובותיה הושמעה לדינו, והיו שם בתי דפוס ובתי ספר.
בשואה נרצחו רוב יהודי יוון, בייחוד מסלוניקי. הניצולים עלו לישראל או היגרו, ושמרו על שירי לדינו, על מאכלים כמו בורקס וספנקוטופיטה, ועל זיכרון עשיר.
בישראל פועלים מוזיאונים ועמותות ליוצאי יוון, ושירי סלוניקי ממשיכים להישמע בטקסי זיכרון ובקונצרטים של לדינו.
כדי להכיר קהילה באמת כדאי לשמוע סיפורים של אנשים ממנה, לטעום את האוכל שלה ולהקשיב למוזיקה שלה. ביקור במוזיאון או בבית כנסת של הקהילה ושיחה עם סבא וסבתא הם דרכים מצוינות ללמוד.
זהו תיאור כללי של קהילה שלמה, ובתוכה יש משפחות רבות עם מנהגים שונים. אין להסיק ממנו דבר על אדם מסוים.