חברי הקהילה עסקו בין השאר בסחיטת שמן, ולכן כונו בהודו ״סוחטי שמן של שבת״, כי נחו בשבת. בהמשך נפתחו בתי כנסת ובתי ספר, וחלק מהם הצטרפו לחיים בערים כמו מומבאי.
רבים מבני ישראל עלו לישראל, והביאו איתם אוכל הודי מתובל, כמו אורז, עדשים ומאכלי קוקוס. הם משמרים ריקודים ושירים בקהילות קטנות ברחבי הארץ.
בני ישראל שומרים בישראל על חגיגות שבהן שרים בשפת מראטהי ומכינים מתוקים הודיים. מועדוני הקהילה מקיימים אירועים לכל המשפחה.
כדי להכיר קהילה באמת כדאי לשמוע סיפורים של אנשים ממנה, לטעום את האוכל שלה ולהקשיב למוזיקה שלה. ביקור במוזיאון או בבית כנסת של הקהילה ושיחה עם סבא וסבתא הם דרכים מצוינות ללמוד.
זהו תיאור כללי של קהילה שלמה, ובתוכה יש משפחות רבות עם מנהגים שונים. אין להסיק ממנו דבר על אדם מסוים.