הם שמרו על שפה גאורגית ועל מסורת יהודית ושירה רב־קולית. במטבח הגאורגי נפוצים חצ׳פורי (לחם גבינה), מרק בשר חריף, וחמוצים.
בקהילה יש הערכה רבה לאירוח ולסעודות שבהן מרימים כוסית ברכה, ולסיפורי משפחה. בישראל מקיימים פסטיבלים ומפעלי מזון של הקהילה.
סעודה גאורגית כוללת ברכות רבות מעל כוס יין או מיץ, ובישראל יש פסטיבלים שבהם אפשר לטעום מנות מסורתיות ולצפות בריקודים.
כדי להכיר קהילה באמת כדאי לשמוע סיפורים של אנשים ממנה, לטעום את האוכל שלה ולהקשיב למוזיקה שלה. ביקור במוזיאון או בבית כנסת של הקהילה ושיחה עם סבא וסבתא הם דרכים מצוינות ללמוד.
זהו תיאור כללי של קהילה שלמה, ובתוכה יש משפחות רבות עם מנהגים שונים. אין להסיק ממנו דבר על אדם מסוים.

