הקהילה דיברה ג׳ודו־טג׳יקית וכתבה באותיות עבריות. בישראל הוקמה להם שכונה בירושלים, שכונת הבוכרים, בסוף המאה ה־19.
הפלוב, אורז עם בשר וגזר, הוא המאכל הידוע שלהם, ולצידו לחם שנאפה בתנור חימר. בחגים נשארו בגדי משי צבעוניים ופסטיבלי שירה.
המוזיקה הבוכרית, המקאם, מבוצעת בקונצרטים ומושרת לעיתים בפסטיבלים. הצעירים לומדים את הניגונים ושרים בהם בשמחה.
כדי להכיר קהילה באמת כדאי לשמוע סיפורים של אנשים ממנה, לטעום את האוכל שלה ולהקשיב למוזיקה שלה. ביקור במוזיאון או בבית כנסת של הקהילה ושיחה עם סבא וסבתא הם דרכים מצוינות ללמוד.
זהו תיאור כללי של קהילה שלמה, ובתוכה יש משפחות רבות עם מנהגים שונים. אין להסיק ממנו דבר על אדם מסוים.