עמק החולה והעגורים
פעם היו בעמק החולה אגם וביצות גדולות. בשנות החמישים יובשו רובם כדי להכשיר אדמות לחקלאות ולהילחם במלריה. עם השנים התברר שהייבוש גרם גם לנזקים: מינים רבים נעלמו מהעמק, והאדמה התחילה להתפרק ולבעור. בשנות התשעים הוצפה מחדש פינה בעמק, ונוצר אגמון החולה. הציפורים חזרו במהירות.
הכוכבים של אגמון החולה הם העגורים האפורים. רבים מהם עוברים בעמק בדרכם לאפריקה, ועשרות אלפים נשארים לחרוף בו — המספרים משתנים משנה לשנה, ובחורפים רבים נספרו כשלושים עד ארבעים אלף ואף יותר. העגורים אהבו לאכול בשדות של החקלאים וגרמו לנזק, ולכן נמצא פתרון: בחורף מפזרים להם תירס באזור מיוחד, והם אוכלים שם ולא בשדות. כך החקלאים, הציפורים והמבקרים — כולם מרוויחים.
השקנאים של משמר השרון
השקנאי המצוי הוא אחד העופות המעופפים הגדולים בעולם, ומוטת הכנפיים שלו יכולה להגיע ליותר משלושה מטרים. בכל סתיו עוברות מעל ישראל עשרות אלפי שקנאים — מחקר שסיכם שנים רבות של ספירות מצא ממוצע של כשבעים אלף בעונה. הם עפים בלהקות ענקיות שמסתובבות בתרמיקות כמו מערבולת לבנה.
שקנאי רעב אוכל הרבה דגים, ובעבר הלהקות נחתו בבריכות הדגים של הקיבוצים והמושבים. כדי למנוע את הסכסוך, רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות ממלאים מדי שנה את מאגר משמר השרון בדגים שאינם מיועדים למכירה. השקנאים אוכלים שם, נחים וממשיכים בדרכם — ובריכות הדגים נחסכות.
החסידות
החסידה הלבנה היא אחת הנודדות המוכרות ביותר: גבוהה, לבנה עם כנפיים שחורות, ומקור ורגליים אדומים. בכל סתיו עוברות כאן מאות אלפי חסידות. מקורות שונים נותנים מספרים שונים — מרבע מיליון ועד יותר מחצי מיליון — כי הספירה קשה וכי המספרים משתנים בין השנים.
החסידות דואות בתרמיקות ומגיעות לגובה רב, ולפעמים הן נחות לנוח בשדות של העמקים. חסידות רבות מבלות את החורף באפריקה, אבל יש שנשארות בישראל ליד בריכות דגים ומזבלות. באירופה הן מקננות על גגות ועמודים, והקן הענק משמש אותן שנים רבות.
אילת והעופות הדורסים
באביב, הציפורים שחוזרות מאפריקה חוצות את מדבר סיני ומגיעות לקצה הדרומי של ישראל. אילת היא אחת הנקודות הטובות בעולם לצפות בנדידת עופות דורסים באביב: בספירה שנעשתה בשנה אחת בשנות התשעים נספרו באביב אחד כמיליון עופות דורסים. רובם היו דבננים ועקבים, ולצדם עיטים, דיות, בזים ונצים.
באילת יש גם בריכות מלח שבהן אפשר לראות פלמינגו, תחנה לחקר ציפורים שבה מטבעים ציפורים קטנות, ושבילי תצפית. ציפורים קטנות שחצו את המדבר נוחתות בכל גינה ירוקה ובכל שיח, רעבות ועייפות — ולכן חשוב לא להפריע להן.
תחנות תצפית וטיבוע
בארץ יש כמה מרכזים שבהם חוקרים ומתנדבים לוכדים ציפורים לרגע קצר ברשתות דקות, מודדים ושוקלים אותן, ושמים על הרגל טבעת קטנה עם מספר — ואז משחררים. זה נקרא טיבוע. אחד המרכזים המפורסמים הוא מצפור הציפורים בירושלים, שהוקם בשנת 1994 בין הכנסת לבית המשפט העליון, באמצע העיר.
גם ספירות פשוטות מלמדות הרבה. בסוף שנות השבעים התחיל צפר ישראלי לספור עופות דורסים בשדות ליד כפר קאסם, ומאז ספירות כאלה עוזרות להבין כמה ציפורים עוברות ואם מספרן עולה או יורד. בכל אחד מהמקומות האלה אפשר לבקר עם המשפחה או עם בית הספר ולראות מקרוב איך עובד מחקר ציפורים — בלי לגעת בעצמנו בציפורים.