למה לנדוד בכלל?
באביב ובקיץ, בצפון אירופה ובאסיה יש ימים ארוכים ושפע עצום של חרקים, זרעים ופירות — מקום מצוין לגדל גוזלים. אבל בחורף שם קר, הימים קצרים, והמזון כמעט נעלם. לכן ציפורים רבות עושות מסע הלוך ושוב: באביב צפונה כדי לקנן, ובסתיו דרומה, לאפריקה החמה, כדי לשרוד את החורף.
זה מסע מסוכן ומעייף, ורבות מהציפורים לא חוזרות. ובכל זאת הוא משתלם, כי בצפון יש להן מספיק מזון לגדל יותר גוזלים. יש ציפורים שנודדות רק מרחק קצר, ויש כאלה שעוברות אלפי קילומטרים בכל כיוון.
למה דווקא מעל ישראל
הסתכלו על מפה: ישראל נמצאת על רצועת יבשה צרה בין הים התיכון במערב לבין המדבר במזרח, בדיוק בנקודה שבה נפגשות אירופה, אסיה ואפריקה. ציפורים דואות גדולות — חסידות, שקנאים, עגורים ועופות דורסים — צריכות תרמיקות, ואלה נוצרות רק מעל יבשה. לכן הן לא חוצות את הים, אלא מתנקזות אל הגשר היבשתי הצר הזה, כמו מכוניות שנכנסות לצוואר בקבוק.
לפי ההערכות, בכל עונת נדידה עוברות מעל הארץ מאות מיליוני ציפורים, וההערכה המוכרת ביותר היא כחצי מיליארד. מספרים כאלה קשה לספור במדויק, ולכן מקורות שונים נותנים הערכות שונות. לפי ספירות של חוקרים, בכל סתיו עוברים כאן בממוצע מאות אלפי עופות דורסים, מאות אלפי חסידות לבנות ועשרות אלפי שקנאים.
לוח הזמנים של השמיים
נדידת הסתיו מתחילה כבר בסוף הקיץ ונמשכת עד סוף הסתיו — בערך מאוגוסט ועד נובמבר. הציפורים נודדות דרומה עם הגוזלים שגדלו בקיץ, ולכן בסתיו יש יותר ציפורים בשמיים. נדידת האביב מתחילה בסוף החורף ונמשכת עד תחילת הקיץ, בערך מפברואר ועד מאי. באביב הציפורים ממהרות: מי שמגיע ראשון לצפון תופס את מקום הקינון הטוב ביותר.
לא כל הציפורים רק ״עוברות״. יש ציפורים שבאות לישראל כדי לבלות כאן את החורף, כמו העגורים בעמק החולה, אדום החזה בגינות והקורמורנים בבריכות הדגים. ויש ציפורים שבאות באביב כדי לקנן כאן בקיץ ועוזבות בסתיו, כמו הסיס, השרקרק והחוויאי.
איך הן מוצאות את הדרך?
מדענים עדיין חוקרים את השאלה הזאת, אבל כבר ידוע שלציפורים יש כמה ״מכשירי ניווט״. הן מתמצאות לפי מיקום השמש ביום ולפי הכוכבים בלילה. הן מרגישות את השדה המגנטי של כדור הארץ, כמו מצפן פנימי. הן זוכרות סימנים בשטח — חופים, רכסי הרים ונהרות — ויש עדויות שגם ריחות עוזרים להן.
לפני המסע ציפורים רבות אוכלות בלי הפסקה ואוגרות שומן, שהוא הדלק שלהן. יש ציפורי שיר קטנות שכמעט מכפילות את משקלן לפני שהן חוצות את המדבר הגדול של צפון אפריקה. ציפורי שיר רבות נודדות בלילה ונחות ביום, ואילו הציפורים הדואות טסות ביום, כשהשמש יוצרת תרמיקות.
ציפורים ומטוסים
כשמיליוני ציפורים חולקות את השמיים עם מטוסים, יש סכנה להתנגשות — מסוכן גם לציפור וגם לטייסים. בישראל, חוקרי ציפורים וחיל האוויר עובדים יחד כבר שנים: עוקבים אחרי הנדידה במכ״ם ובתצפיות, ממפים את נתיבי הנדידה, ובעונות השיא מגבילים טיסות נמוכות באזורים ובשעות שבהם עוברות להקות גדולות.
גם אנחנו יכולים לעזור לנודדות: לשמור על מקורות מים ושטחים פתוחים שבהם הן נחות, לא להפריע ללהקות שנחות בשדות, ולא להשאיר רעל או פסולת בטבע. ציפור שעברה אלפי קילומטרים צריכה מקום שקט לאכול ולנוח לפני ההמשך.