הקורמורן שוחה נמוך במים, ואז צולל ושוחה מתחת למים בעזרת רגליים חזקות, שכל ארבע האצבעות שלהן מחוברות בקרום. בקצה המקור יש וו קטן שעוזר לו להחזיק דגים חלקלקים.
הנוצות של הקורמורן אינן עמידות במים כמו של ברווז — הן נרטבות חלקית. זה עוזר לו לשקוע ולצלול בלי לבזבז הרבה כוח. אחרי הצלילה הוא עומד על עמוד, סלע או עץ, ופורש כנפיים לייבוש.
בחורף מגיעים לישראל קורמורנים רבים, ורואים אותם בכנרת, בבריכות הדגים ובחוף. בגלל שהם אוכלים דגים רבים, הם לא אהובים על מגדלי דגים.

