דאלי נולד בפיגרס שבקטלוניה, ולמד ציור במדריד. הוא צייר בטכניקה מדויקת מאוד, כמו צייר מהמאה ה־17 — אבל את הדברים הכי מוזרים: פילים על רגליים דקות וארוכות, ארונות מגירות בתוך גוף, דמויות שמשתקפות זו בזו. הוא קרא לשיטה שלו ״פרנויה־ביקורתית״: לראות דבר אחד בתוך דבר אחר.
הציור המוכר ביותר שלו, ״התמדת הזיכרון״ (1931), מראה שעוני כיס רכים שנמסים על ענף, על קופסה ועל יצור מוזר, בנוף חוף שקט. דאלי עצמו היה דמות ראוותנית, עם שפם מסולסל ומחודד שנעשה לסמל שלו. בעיר הולדתו פועל מוזיאון שהוא עצמו תכנן. יצירותיו מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן הן מתוארות כאן במילים.