וורהול נולד בפיטסבורג למשפחת מהגרים מאירופה, ועבד תחילה כמאייר פרסומות בניו יורק. בתחילת שנות ה־60 התחיל לצייר ולהדפיס את מה שכולם רואים כל יום: קופסאות שימורים, בקבוקי משקה, שטרות כסף ודיוקנאות של כוכבי קולנוע. הוא השתמש בהדפס רשת (משי) כדי לחזור על אותה תמונה שוב ושוב, בצבעים שונים, כמו בפס ייצור.
הסטודיו שלו נקרא ״הפקטורי״ — המפעל — ועבדו בו עוזרים רבים. וורהול שאל שאלות שמעסיקות אמנים עד היום: מה ההבדל בין אמנות לפרסומת? האם יצירה צריכה להיות ״יחידה במינה״? המשפט המיוחס לו, שבעתיד כל אחד יהיה מפורסם ל־15 דקות, נשמע היום כמו תיאור של הרשתות החברתיות. יצירותיו מוגנות בזכויות יוצרים, ולכן הן מתוארות כאן במילים.

