השמש שולחת כל הזמן זרם של חלקיקים טעונים, ״רוח השמש״. השדה המגנטי של כדור הארץ מסיט את רובם, אבל מוביל חלק מהם לאזורי הקטבים. שם הם מתנגשים בגזים שבאטמוספרה, בגובה של כמאה קילומטרים ויותר, ומעוררים אותם לפלוט אור: חמצן נותן ירוק ואדום, וחנקן — כחול וסגול. בצפון קוראים לו זוהר צפוני, ובדרום — זוהר דרומי.
רואים אותו בעיקר בלילות חורף חשוכים ובהירים, בצפון נורווגיה, פינלנד, איסלנד, קנדה ואלסקה, ובדרום — באנטארקטיקה ובדרום ניו זילנד. בתקופות שבהן השמש פעילה במיוחד, בסערות שמש חזקות, הזוהר נראה גם רחוק יותר מהקטבים. לעמי הצפון יש אגדות רבות על הזוהר, למשל שהוא ריקוד של רוחות.