למה קוראים לו שמות
הספר נפתח במילים ״ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה״, ומהן לקח את שמו. בפתיחה מופיעים שמות בני יעקב שירדו למצרים — וכך הספר ממשיך בדיוק מהמקום שבו הסתיים ספר בראשית. בספר יש 40 פרקים.
אם בראשית הוא סיפור של משפחה, שמות הוא הסיפור שבו המשפחה הופכת לעם. בתחילת הספר הם צאצאים של יעקב, ובסופו הם עם עם חוקים, מנהיג ומקום פולחן משותף.
מעבדות לחירות
מלך חדש קם במצרים, והוא משעבד את בני ישראל ומצווה להשליך את הבנים התינוקות ליאור. משה נולד בתקופה הזו, ואמו מסתירה אותו בתיבה על היאור. בת פרעה מוצאת אותו ומגדלת אותו בארמון.
כשמשה גדל, הוא בורח למדבר ונעשה רועה צאן. שם, ליד הסנה הבוער שאינו נשרף, הוא מקבל שליחות: לחזור למצרים ולהוציא את העם. משה ואהרון אחיו באים אל פרעה, אבל פרעה מסרב, ועל מצרים באות עשר המכות. אחרי מכת בכורות פרעה משחרר את העם, ובני ישראל יוצאים ממצרים בחיפזון. בהמשך הים נבקע לפניהם והם עוברים בו ביבשה.
בסיפור יש גם גיבורות רבות: המיילדות שפרה ופועה, שסירבו לפקודת פרעה להרוג את התינוקות; יוכבד, אמו של משה; ומרים אחותו, ששמרה על התיבה מרחוק. אחרי מעבר הים שרים משה ובני ישראל את ״שירת הים״, ומרים יוצאת במחול עם תוף יחד עם הנשים.
מתן תורה בהר סיני
במדבר העם מתמודד עם רעב וצמא, ומקבל את המן מן השמים. אחר כך מגיעים בני ישראל אל הר סיני, ושם, לפי הסיפור, הם שומעים את עשרת הדיברות. הדיברות כוללים, למשל, את שמירת השבת, כיבוד אב ואם, ואיסור לרצוח ולגנוב.
אחרי מתן תורה מופיעים בספר חוקים רבים על חיים בחברה: על עבדים, על נזקים, על עזרה לחלש ועל יחס לגר. זה מראה שהתורה עוסקת לא רק באמונה אלא גם ביחסים בין בני אדם.
עגל הזהב והמשכן
כשמשה עולה להר ומתעכב, העם עושה עגל זהב. משה יורד, רואה את העגל ושובר את לוחות הברית. אחר כך הוא מתפלל על העם ועולה שוב, ומקבל לוחות חדשים.
החלק האחרון של הספר עוסק בבניית המשכן — מבנה מתפרק שבני ישראל נשאו איתם במדבר, ובו ארון הברית שבתוכו הלוחות. כל העם תורם לבנייה זהב, כסף, בדים ועצים, ואמן בשם בצלאל מוביל את העבודה. הספר מסתיים כשהמשכן מוקם וענן מכסה אותו.
שמות בחגים ובחיים
סיפור יציאת מצרים הוא הבסיס לחג הפסח, ובליל הסדר מספרים אותו בהגדה. מתן תורה קשור לחג השבועות. כך ספר שמות נוכח בלוח השנה העברי כולו, ורעיון היציאה מעבדות לחירות השפיע על אנשים רבים בעולם שנאבקו על חופש.
בספר מופיע גם הציווי לספר לילדים על יציאת מצרים — ״והגדת לבנך״ — ומכאן קיבלה ההגדה של פסח את שמה. כך הספר מבקש שהסיפור יעבור מדור לדור, מההורים לילדים.