בין הים לצבא המצרי
זמן קצר אחרי שבני ישראל יצאו, פרעה התחרט. הוא אסף את המרכבות שלו ויצא לרדוף אחריהם. בני ישראל חנו ליד הים, וכשראו את הצבא המצרי מתקרב — נבהלו מאוד. מאחוריהם צבא, ומלפניהם ים.
משה הרגיע את העם. לפי הסיפור, אלוהים אמר לו להרים את מטהו ולנטות את ידו על הים. כל הלילה נשבה רוח קדים חזקה, הים נבקע, ובני ישראל הלכו בתוך הים ביבשה, והמים היו להם חומה מימין ומשמאל.
המצרים נכנסו אחריהם, אבל כשמשה נטה שוב את ידו, המים חזרו וכיסו את המרכבות ואת הפרשים.
שירת הים והמדבר
אחרי שעברו, משה ובני ישראל שרו שירת הודיה — ״שירת הים״, שמתחילה במילים ״אז ישיר משה״. מרים הנביאה, אחות משה, לקחה תוף, וכל הנשים יצאו אחריה בתופים ובמחולות.
בהמשך הדרך במדבר היו קשיים: חסרו מים ואוכל, והעם התלונן. לפי הסיפור, ירד להם מן מהשמיים — מאכל לבן שהופיע כל בוקר, ובשישי ירדה כמות כפולה, כדי שלא יצטרכו ללקט בשבת.
מעמד הר סיני
בחודש השלישי אחרי היציאה ממצרים, בני ישראל הגיעו למדבר סיני וחנו מול ההר. העם התכונן שלושה ימים. ביום השלישי היו קולות וברקים, ענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד. ההר עשן כולו, וכל העם רעד.
שם, לפי הסיפור, אלוהים אמר את עשרת הדיברות לכל העם. במסורת היהודית חג השבועות נקרא ״זמן מתן תורתנו״, והוא מציין את המעמד הזה. העם אמר את המשפט המפורסם ״נעשה ונשמע״ — כלומר, הסכים לקבל את התורה.
עשרת הדיברות
עשרת הדיברות, בקיצור: 1. אנכי ה׳ אלוהיך שהוצאתיך מארץ מצרים. 2. לא יהיה לך אלוהים אחרים, ולא לעבוד פסלים. 3. לא לשאת את שם ה׳ לשווא — לא להשתמש בו בשבועת שקר או סתם. 4. זכור את יום השבת לקדשו. 5. כבד את אביך ואת אמך.
6. לא תרצח. 7. לא תנאף — לשמור על נאמנות בין בני זוג. 8. לא תגנוב. 9. לא להעיד עדות שקר נגד אדם אחר. 10. לא תחמוד — לא לרצות ולחשוק במה ששייך לאחרים.
הדיברות נכתבו על שני לוחות אבן — לוחות הברית. כשמשה שהה על ההר זמן רב, העם עשה עגל זהב. משה ירד, ראה אותו ושבר את הלוחות. מאוחר יותר עלה שוב לקבל לוחות שניים.
מה לומדים ומילים מהסיפור
עשרת הדיברות כוללים כללים בין אדם למקום, כמו השבת, וכללים בין אדם לחברו, כמו לא לגנוב ולא לשקר. חלק מהכללים האלה הם בסיס לחוקים ולמוסר בתרבויות רבות. מקריעת הים לומדים על אמונה ואומץ לצעוד קדימה גם כשהדרך נראית חסומה.
ביטויים: ״קשה כקריעת ים סוף״ — משהו קשה מאוד. ״נעשה ונשמע״ — הסכמה מלאה מראש. ״עגל הזהב״ — סמל לרדיפה אחרי כסף וחומר. ״כבד את אביך ואת אמך״ משמש גם בשפת היום־יום.