📚 ספר דברי הימים

מה פירוש ״דברי הימים״

״דברי הימים״ פירושו ״מה שקרה בימים ההם״ — כלומר, כרוניקה או יומן היסטורי. במהדורות של היום הספר מחולק לדברי הימים א׳ ו־ב׳, אבל לפי המסורת הוא ספר אחד מתוך 24.

זה ספר שחוזר על הרבה סיפורים שכבר מופיעים בספרי שמואל ומלכים, אבל מספר אותם מנקודת מבט אחרת. כנראה שהוא נכתב אחרי שיבת ציון, בתקופה שבה העם בנה את עצמו מחדש וחיפש את שורשיו. לפי מסורת חז״ל, עזרא הסופר היה בין כותביו.

בתרגום היווני העתיק נקרא הספר בשם שפירושו ״הדברים שהושמטו״, כי ראו בו השלמה לספרים הקודמים. ובאמת, מי שקורא אותו יחד עם שמואל ומלכים מגלה פרטים שאינם מופיעים שם. לכן תלמידים וחוקרים נוהגים להשוות בין הספרים, פסוק מול פסוק.

מתחיל באדם

הספר נפתח באופן מפתיע — ברשימות ארוכות של שמות. המילים הראשונות הן ״אדם, שת, אנוש״, ומשם הרשימות ממשיכות דרך נח, אברהם ויעקב, ועד שבטי ישראל ומשפחותיהם. תשעה פרקים שלמים הם רשימות כאלה.

אמנם קשה לקרוא רשימות של שמות, אבל הן מספרות משהו חשוב: הן מחברות בין הדור של הכותב לבין ראשית האנושות. בתוך הרשימות יש גם קטעים קצרים מעניינים, כמו התפילה של יעבץ, שביקש שאלוהים ירחיב את גבולו וישמור עליו מרעה.

דוד, שלמה ובית המקדש

רוב הספר עוסק במלכות דוד ושלמה ובמלכי יהודה. הספר מתעניין במיוחד בבית המקדש: הוא מתאר בהרחבה איך דוד הכין את כל מה שצריך לבנייה — חומרים, תוכניות ומשמרות של כוהנים, לוויים ומשוררים — אף שבנו שלמה הוא שבנה את הבית בפועל.

בהשוואה לספר שמואל, דברי הימים מספר פחות על הטעויות של דוד ושל שלמה ומדגיש יותר את מעשיהם הטובים. על ממלכת ישראל בצפון הוא כמעט אינו מספר, והוא מתמקד בממלכת יהודה, שבירתה ירושלים.

הספר מתאר בהרחבה את המשוררים והנגנים בבית המקדש: הלוויים שרו וניגנו בכינורות, בנבלים ובמצלתיים, וחלק ממשפחותיהם — כמו אסף ובני קורח — מוכרות גם מספר תהילים.

סוף התנ״ך

הספר מתאר מלכים טובים יותר ופחות, ובהם חזקיהו ויאשיהו, ומגיע עד חורבן ירושלים בידי בבל. הוא מוסיף גם סיפורים שאינם בספר מלכים: למשל, שהמלך מנשה, שעשה מעשים רעים רבים, הוגלה לבבל, התפלל שם וחזר בתשובה. אבל הוא לא נגמר בחורבן: הפסוקים האחרונים מצטטים את הצהרת כורש, שמתירה ליהודים לחזור ולבנות את בית המקדש. המילה האחרונה בספר היא ״ויעל״ — כלומר: ויעלה לירושלים.

יוצא שהתנ״ך כולו, לפי הסדר המקובל, מסתיים בהזמנה לחזור הביתה ולבנות מחדש. יש בכך מסר של תקווה: גם אחרי חורבן, אפשר להתחיל שוב. בחלק מהמסורות העתיקות דברי הימים מופיע דווקא בתחילת הכתובים, אבל ברוב התנ״כים המודפסים היום הוא חותם את הספר.