כורש והשיבה
אחרי חורבן בית המקדש הראשון, רבים מהיהודים חיו בגלות בבל. ואז האימפריה הפרסית כבשה את בבל, וכורש מלך פרס הוציא הכרזה: היהודים רשאים לחזור לירושלים ולבנות את בית המקדש. הכרזה זו נקראת ״הצהרת כורש״.
קבוצה של יהודים חזרה לארץ, ובראשם זרובבל, צאצא של בית דוד, ויהושע הכוהן הגדול. הם החלו לבנות את המקדש מחדש. כשהונח היסוד, חלק מהעם הריע בשמחה, וזקנים שזכרו את הבית הראשון בכו — ואי אפשר היה להבחין בין קול השמחה לקול הבכי.
לא כל היהודים חזרו. רבים נשארו בבבל, ששם כבר בנו בתים ומשפחות. הספר מביא רשימות של המשפחות שעלו, לפי בתי אב ולפי הערים שמהן באו.
בית המקדש השני
הבנייה לא הייתה קלה. שכנים שהתנגדו לשיבה כתבו מכתבים למלכי פרס, והעבודה נעצרה לכמה שנים. בתקופה הזו פעלו הנביאים חגי וזכריה, שעודדו את העם לחזור לבנות.
בסוף בית המקדש השני הושלם, והעם חגג את חנוכתו. בית המקדש הזה עמד מאות שנים, עד שהרומאים החריבו אותו. מתקופתו מגיעים גם סיפורים שאינם בתנ״ך, כמו סיפור חנוכה.
עזרא הסופר
עזרא היה כוהן ו״סופר מהיר בתורת משה״ — כלומר אדם שהכיר את התורה היטב. הוא עלה מבבל עם קבוצה נוספת של יהודים, ורצה ללמד את העם את התורה ולחזק את הקשר שלו אליה.
לפי מסורת חז״ל, עזרא חשוב כל כך, שאמרו עליו שהיה ראוי שהתורה תינתן על ידו, אילולא קדם לו משה.
באחד הרגעים החשובים בספר, כל העם מתאסף בירושלים, ועזרא עומד על במה מעץ וקורא בתורה מהבוקר עד הצהריים. העם עומד ומקשיב, ולצידו יש אנשים שמסבירים את מה שנקרא. במסורת היהודית מיוחסות לעזרא תקנות רבות, ובהן קריאה בתורה בשני ובחמישי.
באותו מעמד העם בוכה כשהוא שומע את דברי התורה, ונחמיה ועזרא אומרים לו לא לבכות, כי זה יום קדוש: עליהם לאכול, לשתות ולשלוח מנות למי שאין לו. מיד אחר כך העם חוגג את חג הסוכות ובונה סוכות בכל העיר.
נחמיה בונה חומה
נחמיה היה שר המשקים — אחד מאנשי האמון — של מלך פרס. כשהוא שומע שחומות ירושלים פרוצות ושעריה שרופים, הוא עצוב מאוד. המלך שם לב לעצבונו, ונחמיה מבקש רשות לנסוע לירושלים ולבנות את החומות. המלך מסכים.
נחמיה מגיע, סובב בלילה סביב החומה כדי לבדוק את מצבה, ומארגן את העם לעבודה: כל משפחה בונה את הקטע שלידה. אויבים, ובראשם סנבלט, לועגים ומאיימים, ולכן הבונים עובדים ביד אחת ומחזיקים נשק ביד השנייה. בסוף החומה נבנית בזמן קצר להפליא, והעם חוגג את חנוכתה בשירה.
נחמיה דאג גם לצדק חברתי: כששמע שעשירים לוקחים את שדות העניים בגלל חובות, כינס את העם ודרש להחזיר להם את אדמותיהם.