מלך, משתה ומלכה חדשה
אחשוורוש היה מלך פרס, ומלך על מאה עשרים ושבע מדינות, מהודו ועד כוש. בבירה, שושן, הוא ערך משתה ענק. ביום השביעי ציווה להביא את המלכה ושתי כדי להראות את יופייה, אבל ושתי סירבה לבוא. המלך כעס, ובעצת יועציו הדיח אותה.
אחר כך חיפשו בכל הממלכה נערות כדי לבחור מלכה חדשה. ביניהן הייתה אסתר — ששמה העברי היה הדסה — יתומה שגידל מרדכי, בן דודה, איש יהודי משבט בנימין. אסתר נבחרה למלכה, אבל לפי הוראת מרדכי לא גילתה לאיש מאיזה עם היא.
באותו זמן מרדכי שמע ששני שומרי המלך, בגתן ותרש, מתכננים להרוג את המלך. הוא סיפר לאסתר, היא סיפרה למלך, והמזימה נכשלה. הדבר נכתב בספר דברי הימים של המלך.
המן והפור
המלך מינה את המן לשר החשוב ביותר, וכולם השתחוו לו — חוץ ממרדכי. המן כעס כל כך, שהחליט לפגוע לא רק במרדכי אלא בכל היהודים. הוא הפיל ״פור״ — כלומר גורל — כדי לבחור את התאריך, והגורל נפל על י״ג באדר.
המן אמר למלך שיש עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים, שחוקיו שונים, והציע להשמיד אותו. המלך נתן לו את טבעתו, ונשלחו מכתבים לכל המדינות.
אסתר הולכת אל המלך
מרדכי קרע את בגדיו ולבש שק, ושלח לאסתר לבקש שתלך למלך. אבל היה חוק: מי שבא אל המלך בלי שהוזמן — דינו מוות, אלא אם המלך מושיט לו את שרביט הזהב. מרדכי שלח לה שאולי בדיוק בשביל רגע כזה הגיעה למלכות.
אסתר ביקשה שכל היהודים בשושן יצומו בשבילה שלושה ימים, ואמרה שתלך אל המלך גם אם תסתכן. המלך הושיט לה את השרביט. אסתר לא ביקשה מיד — היא הזמינה את המלך ואת המן למשתה, ואחר כך למשתה נוסף.
ונהפוך הוא
בלילה שבין המשתאות, המלך לא הצליח לישון, וביקש שיקראו לפניו מספר הזיכרונות. שם גילה שמרדכי הציל את חייו ולא קיבל שום פרס. בבוקר הגיע המן — שבא לבקש לתלות את מרדכי על עץ שהכין — והמלך שאל אותו מה לעשות לאיש שהמלך רוצה לכבד. המן חשב שמדובר בו עצמו, והציע בגדי מלכות וסוס. המלך ציווה עליו לעשות כך למרדכי, והמן הוביל את מרדכי ברחובות העיר.
במשתה השני אסתר גילתה למלך שהיא יהודייה, ושהמן רוצה להשמיד את עמה. המלך כעס מאוד, והמן נתלה על העץ שהכין למרדכי. מרדכי מונה במקומו, ונשלחו מכתבים חדשים שהתירו ליהודים להתגונן. היום שנועד לאבל הפך ליום שמחה — ״ונהפוך הוא״.
פורים ומה לומדים
מרדכי ואסתר קבעו לחגוג את פורים בי״ד באדר, ובשושן — בט״ו באדר. ארבע מצוות החג: קריאת המגילה, משלוח מנות לחברים, מתנות לאביונים — לעניים — וסעודת פורים. השם ״פורים״ בא מה״פור״ שהפיל המן.
במגילה לא מוזכר שם אלוהים אפילו פעם אחת — עובדה מעניינת שמדברים עליה הרבה. רבים לומדים מהסיפור על אומץ של אדם אחד, על אחריות לעם ולמשפחה, ועל כך שמצב קשה יכול להתהפך. ביטויים: ״ונהפוך הוא״ — מצב שהתהפך לגמרי. ״משתה״ — מסיבה גדולה.