לפי מגילת אסתר, המן, השר החשוב של המלך אחשוורוש, כעס על מרדכי שלא השתחווה לו, ותכנן להשמיד את כל היהודים בממלכה. הוא הפיל פור — הגרלה — וכך נבחר היום. אסתר המלכה, בעזרת מרדכי, הלכה אל המלך בלי שהוזמנה, סיכנה את עצמה וחשפה את מזימת המן. הכול התהפך: היום שנועד לאסון הפך ליום של הצלה ושמחה.
פורים חל בי״ד באדר. בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע, כמו ירושלים, חוגגים יום אחד אחר כך, בט״ו באדר, ״שושן פורים״. במגילה עצמה נקבע שהימים יהיו ימי משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. בנוסף קוראים את המגילה בערב ובבוקר.
המנהג להתחפש לא מופיע במגילה, אבל הוא קשור לרעיון ״ונהפוך הוא״ — שהכול מתהפך. ביום שלפני פורים יש ״תענית אסתר״, לזכר הצום של אסתר ושל היהודים לפני שהלכה אל המלך.