אור נכנס לעין דרך האישון — הנקודה השחורה במרכז. הקשתית, החלק הצבעוני, מגדילה או מקטינה את האישון לפי כמות האור. מאחורי האישון יש עדשה, שממקדת את האור על הרשתית. התמונה שנוצרת ברשתית הפוכה, והמוח ״מיישר״ אותה, כך שאנחנו רואים את העולם ישר.
ברשתית יש שני סוגי קולטנים. מוטות עובדים טוב באור חלש אבל לא מבחינים בצבעים — לכן בחושך הכול נראה אפור. מדוכים מבחינים בצבעים ופועלים באור חזק. בנקודה שממנה יוצא עצב הראייה אין קולטנים בכלל, ולכן יש לכל עין ״נקודה עיוורת״. ביום־יום לא מרגישים בה, כי המוח משלים את התמונה.
טעות נפוצה היא לחשוב שהעין ״רואה״ לבד. העין והרשתית קולטות אור, אבל המוח הוא שמפרש את ההודעות והופך אותן לתמונה שאנחנו מבינים.