בתנ״ך מסופר על שנים־עשר שבטי ישראל, צאצאי בני יעקב. גם אצל הבדואים, המונגולים, המסאי ועמים רבים אחרים יש חלוקה לשבטים ולמשפחות מורחבות. לשבט יכולים להיות זקנים או ראשים שמכריעים בסכסוכים ומחליטים בענייני האדמה והעדרים.
המילה ״שבט״ שימשה בעבר אירופאים כדי לתאר עמים אחרים כאילו הם ״פחות מעם״ — ״שבט אינדיאני״, ״שבט אפריקאי״. לכן היום מעדיפים לקרוא לכל עם בשמו: ״אומת הנבחו״, ״העם המאורי״. יש עמים שמשתמשים במילה בעצמם, ואז זה בסדר גמור — מה שחשוב הוא הכבוד.

