המילה ״חמולה״ באה מערבית, והיא נפוצה בישראל בעיקר כשמדברים על החברה הבדואית והערבית. חמולה יכולה למנות מאות ואפילו אלפי אנשים. בעבר היא דאגה לביטחון, לאדמה ולעדרים, וגם היום היא עוזרת בשמחות, באבל ובפתרון סכסוכים.
לא רק בעולם הערבי יש חמולות. באנגלית קוראים לקבוצה כזו ״קלאן״, ובסקוטלנד, למשל, היו חמולות עם שם משפחה ודוגמת בד משלהן. אצל המאורים יש ״הָאפּוּ״ — קבוצה של משפחות קרובות — ואצל המונגולים והמסאי יש חלוקות דומות. בכל מקום הרעיון דומה: משפחה גדולה שדואגת לבניה.