הצמחים מאחסנים אנרגיה בצורת עמילן, למשל בזרעים ובשורשים. כשאנחנו אוכלים אותו, אנזימים בפה ובמעיים מפרקים אותו לאט לסוכרים קטנים.
לכן אם לועסים פיסת לחם הרבה זמן, אפשר להרגיש שהיא נעשית מתוקה קצת: האנזים שברוק התחיל לפרק את העמילן. עמילן נותן אנרגיה לאורך זמן, במיוחד כשהוא בדגנים מלאים.
בתהליך הבישול העמילן משתנה: גרגרי אורז או פסטה סופגים מים, מתנפחים ונעשים רכים, וכך קל יותר לעכל אותם. תפוח אדמה חי קשה ולא נעים לאכול, ואחרי בישול הוא רך ומתוק מעט. צמחים כמו תפוח אדמה, תירס, חיטה ואורז מאחסנים עמילן, ולכן הם נחשבים בכל העולם כמזון בסיסי. כך אפשר להבין למה כמעט בכל תרבות יש מאכל שמבוסס על עמילן.