רעב מורגש כרעש בבטן, חולשה או קושי להתרכז. כשאוכלים, הקיבה מתמלאת ומערכת העצבים וההורמונים שולחים למוח אות שובע. התהליך אורך כמה דקות, ולכן אכילה לאט עוזרת.
אכילה בקשב, בלי מסך, ולעיסה טובה מאפשרות לשים לב לאותות. אין חובה לסיים את הצלחת אם שבעים, ואין צורך להתבייש ברעב. רעב מתמשך מספרים עליו להורה או לרופא.
יש הבדל בין רעב אמיתי לתיאבון. רעב גופני מגיע בהדרגה ומתמלא בכל מאכל. תיאבון הוא רצון באוכל מסוים, למשל כשרואים או מריחים משהו טעים. שניהם טבעיים. לפעמים אנחנו אוכלים גם מסיבות אחרות, כמו שעמום או עצב. כדאי לשים לב לכך בלי להאשים את עצמנו. אם קשה להבין, אפשר לשוחח עם מבוגר שאוהבים.