שלילה: לא, אין ואל

לשון · לכיתות ד׳–ו׳

בעברית יש שלוש מילות שלילה עיקריות: ״לא״ שוללת פעולה או תכונה (״לא הלכתי״), ״אין״ שוללת קיום או בעלות בהווה (״אין חלב״, ״אין לי זמן״), ו״אל״ משמשת לבקש ממישהו לא לעשות משהו (״אל תדאג״).

״לא״ — מילת השלילה הנפוצה

את ״לא״ פוגשים בכל מקום. היא שוללת פעולה בעבר (״לא הלכתי״), בעתיד (״לא אשכח״), וגם תכונה (״המרק לא חם״) או תשובה לשאלה (״רוצה עוד?״ — ״לא, תודה״).

בהווה, בדיבור היומיומי, אומרים ״אני לא יודע״, ״היא לא גרה פה״. זה טבעי ומקובל. בלשון גבוהה יותר אפשר לומר את אותו דבר עם ״אין״, כפי שנראה מיד.

״אין״ — כשמשהו לא קיים

״אין״ היא ההפך של ״יש״. כש״יש״ אומרת שמשהו קיים או שייך למישהו, ״אין״ אומרת שלא: ״יש חלב״ — ״אין חלב״, ״יש לי אח״ — ״אין לי אח״. בהווה לא אומרים ״לא חלב״ או ״לא לי זמן״, אלא ״אין חלב״ ו״אין לי זמן״.

בעבר ובעתיד המצב משתנה: ״לא היה חלב״, ״לא יהיה לי זמן״. ״אין״ שייכת רק להווה.

ל״אין״ יש גם צורות עם כינויי גוף, שנשמעות גבוהות ומנומסות: אינני (או איני), אינך, אינו, אינה, איננו, אינכם, אינכן, אינם, אינן. ״אינני יודע״ פירושו ״אני לא יודע״, ו״הוא אינו בבית״ פירושו ״הוא לא בבית״. אלה צורות שכדאי להכיר מספרים, מעיתונות ומכתיבה רשמית.

״אל״ — בקשה לא לעשות

כשמבקשים ממישהו לא לעשות משהו, משתמשים ב״אל״ ועוד פועל בעתיד: ״אל תדאג״, ״אל תפחדי״, ״אל תשכחו את המטריה״. זו הצורה השלילית של הציווי.

חשוב לא להתבלבל: ״אל״ במשמעות של שלילה היא מילה אחרת מ״אל״ במשמעות של כיוון (״הלכתי אל הים״). מבינים מההקשר — אם אחריה בא פועל בעתיד, זו שלילה.

עוד דרכים לשלול

״בלי״ ו״ללא״ שוללות נוכחות של דבר: ״תה בלי סוכר״, ״כניסה ללא תשלום״. ״ללא״ נשמעת רשמית יותר.

יש גם תחיליות שלילה שמתחברות למילה: ״בלתי״ — ״בלתי אפשרי״, ״בלתי נשכח״; ו״אי״ — ״אי־סדר״, ״אי־הבנה״, ״אי־שקט״. הן הופכות את המילה להפכה שלה.

משחק משפחתי: אחד אומר משפט חיובי, והשני צריך לשלול אותו במילה המתאימה. ״יש עוגה״ — ״אין עוגה״. ״תפתח את הדלת״ — ״אל תפתח את הדלת״. ״אני רואה״ — ״אני לא רואה״ או ״אינני רואה״.

אף אחד ושום דבר

בעברית, בשונה מכמה שפות אחרות, שלילה כפולה היא דבר רגיל ונכון: ״אף אחד לא בא״, ״לא ראיתי שום דבר״, ״אף פעם לא הייתי שם״. המילים ״אף״ ו״שום״ מחזקות את השלילה ולא מבטלות אותה.

לכן ״לא ראיתי שום דבר״ פירושו פשוט שלא ראיתי כלום. מי שמתרגם לשפה אחרת צריך לשים לב, כי שם הכלל עשוי להיות שונה.

עוד מילה שימושית היא ״אף״ לבד, שפירושה ״אפילו לא״: ״לא נשאר אף תפוח״. והביטוי ״בכלל לא״ מחזק שלילה רגילה: ״אני בכלל לא עייף״. מכל הדוגמאות רואים שבעברית יש דרכים רבות לשלול, וכל אחת מתאימה למצב אחר: פעולה, קיום, בקשה או תכונה. מי שבוחר את מילת השלילה המדויקת נשמע ברור ובטוח יותר, גם בדיבור וגם בכתיבה.

✅ חידון: שלילה: לא, אין ואל

1. השלימו: ״___ לי זמן עכשיו.״

2. השלימו: ״___ תשכחי את המטריה!״

3. איך שוללים ״היה חלב״?

4. מה פירוש ״אינני יודע״?

5. מה פירוש ״הוא אינו בבית״?

6. איזו תחילית הופכת את ״אפשרי״ להפך שלו?

7. מה ההבדל בין ״אל״ ב״אל תלך״ ל״אל״ ב״הלכתי אל הים״?

8. איזה ביטוי פירושו ״בלי תשלום״ בלשון רשמית?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. למה לדעתכם צורות כמו ״אינני״ נשמעות מנומסות יותר מ״אני לא״?
  2. נסו לכתוב שלט לכיתה עם שלוש הוראות שליליות. באיזו מילת שלילה בחרתם בכל פעם, ולמה?
  3. ב״אף אחד לא בא״ שתי מילות השלילה מחזקות זו את זו. האם יש צירופים שבהם שתי שלילות דווקא יוצרות משמעות חיובית, כמו ״לא בלתי אפשרי״?

📖 קטע קריאה בנושא: 🔦 ערב בלי חשמל

בערב אחד, בזמן סערה, כבה פתאום החשמל בכל השכונה. הטלוויזיה , המקרר הפסיק , והבית נעשה חשוך לגמרי.

"אל תזוזו," אמר אבא. "אני מביא פנס." אחי הקטן, נדב, נבהל: "אין אור! אני לא רואה כלום!" אמא חיבקה אותו: "אל תפחד. זה רק החשמל, והוא יחזור."

אבא מצא פנס ונרות. נדב שאל אם אפשר להדליק את המחשב. "אי אפשר," אמרה אמא, "הסוללה שלו כמעט ריקה, ובלי חשמל לא נוכל אותה."

אז ישבנו כולנו על השטיח בסלון. אבא סיפר לנו איך היו החיים כשהיה ילד, כשעוד לא היו טלפונים חכמים. "לא היה לנו אינטרנט," סיפר, "וגם לא היו הרבה ערוצים בטלוויזיה. שיחקנו בחוץ עד שהחשיך."

אחר כך עשינו על הקיר בעזרת הפנס. נדב יצר כלב שנובח, ואני יצרתי ציפור. אמא הכינה עם , כי התנור לא עבד.

אחרי שעתיים חזר החשמל, והאורות נדלקו בבת אחת. נדב : "כבר? עוד לא סיימנו לשחק!"

מאז, פעם בחודש, אנחנו עושים "ערב בלי מסכים": בלי טלפונים ובלי טלוויזיה — רק אנחנו, פנס ומשחקים.

📖 מילון הקטע
  • חורפי — של חורף
  • השתתקה — הפסיקה להשמיע קול
  • לזמזם — להשמיע רעש חלש ורצוף
  • לטעון — למלא חשמל בסוללה
  • צלליות — צורות של צל על הקיר
  • פריכיות — חטיף דק ופריך
  • ממרח — משהו שמורחים על לחם
  • התאכזב — הרגיש רע כי ציפה ליותר

שאלות

1. למה כבה החשמל?
2. מה ההבדל בין "אל תפחד" ובין "אתה לא מפחד"?
3. למה אי אפשר היה להדליק את המחשב?
4. איזו מילת שלילה מתאימה: "___ לנו נרות נוספים"?
5. מה התחילה המשפחה לעשות מאז?
6. הפכו את המשפט "התנור עבד" למשפט שלילה, ואת המשפט "תדליק את הטלוויזיה" לאיסור.

עוד שיעורים בלשון

לכל 48 השיעורים בלשון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

האם נכון לומר ״אני לא יודע״?

כן. זה תקין ומקובל. ״אינני יודע״ היא צורה גבוהה יותר של אותו משפט.

מתי אומרים ״אין״ ולא ״לא״?

כשהכוונה היא שמשהו לא קיים או לא שייך למישהו בהווה, כהפך של ״יש״: ״אין חלב״, ״אין לי עט״.

האם ״אל״ אפשר לומר עם ציווי?

לא. אחרי ״אל״ בא פועל בעתיד: ״אל תכתוב״, ולא ״אל כתוב״.

שווה להסתכל גם על לשון עברית, ולומדים.

האם זה עזר?
חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ