נייט התחילה לעבוד במפעלים כבר כילדה. לפי הסיפור, בגיל 12 היא תכננה מתקן בטיחות למכונת אריגה, אחרי שראתה עובד נפצע. כאישה צעירה עבדה במפעל שקיות נייר, ובסביבות 1868 תכננה מכונה שמקפלת ומדביקה שקיות עם תחתית שטוחה ורחבה, שעומדות לבד ומחזיקות יותר.
כשבנתה דגם, אדם בשם צ׳ארלס אנן ראה אותו וניסה לרשום פטנט על הרעיון לפניה. לפי הסיפור, הוא טען שאישה לא יכולה להבין מכונה מסובכת כזאת. נייט הביאה לבית המשפט שרטוטים, יומני עבודה ועדים — וניצחה. ב־1871 קיבלה את הפטנט, ובמשך חייה רשמה עוד פטנטים רבים.