קוקרן אירחה הרבה, וכעסה שכלי החרסינה היקרים שלה נסדקים בזמן השטיפה. היא מדדה את הצלחות, הכוסות והספלים, ובנתה תאים מתאימים מחוטי מתכת, בתוך סל שעומד על גלגל. מנוע או ידית סובבו את הגלגל, ומשאבה התיזה על הכלים מים חמים עם סבון. היו ניסיונות למדיח כלים לפניה, אבל שלה היה הראשון שעבד היטב.
אחרי מות בעלה, כשנשארה עם חובות, היא הפכה את ההמצאה לעסק. בהתחלה מכרה את המכונה בעיקר למסעדות ולבתי מלון, שהיו צריכים לשטוף הרבה כלים. בבתים פרטיים מדיחי כלים נעשו נפוצים רק עשרות שנים אחר כך, כשהיו בבתים יותר מים חמים וחשמל.