קהילה עתיקה בהרי אתיופיה
במשך מאות שנים חיו יהודי אתיופיה בכפרים בצפון המדינה, בעיקר באזורי גונדר ותיגראי. רובם עסקו בחקלאות, ורבים היו נפחים, קדרים ואורגים מוכשרים. הם שמרו על מסורת יהודית ייחודית: התורה שלהם, שנקראה ״אורית״, נכתבה בשפת געז העתיקה, ואת הקהילה הובילו מנהיגים דתיים שנקראו ״קסים״ (ביחיד: קֵס). הם הקפידו על השבת, על דיני טהרה ועל החגים שבתורה.
במשך דורות רבים לא היה להם קשר עם קהילות יהודיות אחרות, ולפי המסורת שבפי בני הקהילה, במשך זמן מה חשבו שהם היהודים האחרונים בעולם. הגעגועים לירושלים היו חלק מרכזי בתרבותם. ב־1973 פסק הרב הראשי הספרדי, הרב עובדיה יוסף, שהם יהודים לכל דבר, וב־1975 החליטה ממשלת ישראל שחוק השבות חל עליהם.
המסע דרך סודן
באתיופיה שלט אז משטר צבאי שאסר על היהודים לצאת מהמדינה, והמדינה סבלה ממלחמת אזרחים ומרעב. מסוף שנות ה־70 ובעיקר בתחילת שנות ה־80 יצאו אלפי יהודים ברגל אל סודן השכנה. הם הלכו שבועות ארוכים בהרים ובמדבר, בדרך כלל בלילות, ונתקלו בשודדים, במחלות ובמחסור במים ובמזון. מסודן קיוו להגיע לישראל.
בסודן חיו המשפחות במחנות פליטים צפופים, והסתירו שהן יהודיות, כי סודן הייתה מדינה עוינת לישראל. אנשי המוסד וחיילי צה״ל פעלו בחשאי כדי להעביר אותם לישראל — לפעמים בספינות של חיל הים מחוף הים האדום, ולפעמים במטוסים. במסע הזה ובמחנות נספו כ־4,000 מבני הקהילה. לזכרם הוקמה אנדרטה בהר הרצל בירושלים, וזכרם מוזכר בטקס ממלכתי מדי שנה.
מבצע משה
בסוף 1984 החל ״מבצע משה״. במשך כשבעה שבועות, מנובמבר 1984 ועד ינואר 1985, יצאו טיסות לילה חשאיות מסודן, ובהן הועברו לישראל, לפי ההערכות, כ־7,000 עד 8,000 עולים. המבצע נעשה בסודיות גמורה, בעזרת ארצות הברית ובשיתוף מדינות נוספות. כשהפרטים דלפו לעיתונות, נאלצה סודן לעצור את הטיסות, ומשפחות רבות נשארו מאחור — חלקן נפרדו ממש באמצע הדרך.
כמה שבועות אחר כך, במרץ 1985, הוטסו עוד כ־500 עולים במבצע קטן בשם ״מבצע שבא״ (שנקרא גם ״מבצע יהושע״), שארגנה ארצות הברית. אבל אלפי יהודים נשארו באתיופיה, ומשפחות רבות חיו שנים בפירוד ובגעגועים, חלק בישראל וחלק באתיופיה.
מבצע שלמה
ב־1991 היה השלטון באתיופיה על סף קריסה, ומורדים התקרבו לבירה אדיס אבבה. אלפי יהודים כבר המתינו בעיר לעלייה, וישראל חששה לחייהם. אחרי מגעים עם השלטון האתיופי ובעזרת ארצות הברית, ב־24 וב־25 במאי 1991 יצא ״מבצע שלמה״: מטוסים של אל על ושל חיל האוויר טסו הלוך ושוב במשך כ־36 שעות, והעבירו לישראל יותר מ־14,000 עולים.
מטוס אל על אחד, מסוג בואינג 747, נשא כ־1,100 נוסעים — מספר שנחשב לשיא עולמי של נוסעים במטוס אחד. כדי שיהיה מקום לכולם הוציאו מהמטוס את רוב המושבים. במהלך המבצע נולדו במטוסים כמה תינוקות. העולים ירדו בנתב״ג, רבים מהם יחפים ועם מעט חפצים, והתקבלו בהתרגשות גדולה.
בבית החדש — וכיצד אנחנו יודעים
הקליטה בישראל לא הייתה קלה. העולים הגיעו מכפרים ללא חשמל ומים זורמים אל מדינה מודרנית, והיה עליהם ללמוד עברית, למצוא עבודה ולהתרגל לחיים בעיר. רבים גרו תחילה במרכזי קליטה ובאתרי קרוואנים. בני הקהילה נתקלו גם בקשיים, באפליה ובגזענות, ונאבקו — בין השאר בהפגנות — על שוויון. כיום חיים בישראל יותר מ־160 אלף ישראלים ממוצא אתיופי, ובהם קצינים, רופאים, אמנים, חברי כנסת ושרים.
חג הסיגד, שחל בכ״ט בחשוון, הוא חג של הקהילה שבו מתפללים לשיבה לירושלים ולחידוש הברית עם האל. ב־2008 הוכר כחג רשמי של מדינת ישראל, והוא נחגג בטיילת ארמון הנציב בירושלים. על העלייה אנחנו לומדים מעדויות של העולים ושל הלוחמים, ממסמכים שנחשפו עם השנים, מצילומים מהמבצעים ומתיעוד של המוסדות שקלטו את העולים.