מלך הפרנקים
אחרי נפילת האימפריה הרומית במערב, במאה החמישית, קמו באירופה ממלכות של עמים גרמאניים. החזקה שבהן הייתה ממלכת הפרנקים, בשטח של צרפת, בלגיה ומערב גרמניה של היום. אביו של קרל, פיפין הקצר, הפך למלך הפרנקים ויסד את השושלת שנקראת ״הקרולינגית״ — על שם השם קרל (קרולוס בלטינית), שנשאו קרל הגדול וסבו קרל מרטל.
קרל נולד בערך בשנת 747 ועלה לשלטון בשנת 768, תחילה יחד עם אחיו קרלומן. כשקרלומן נפטר בשנת 771, נשאר קרל השליט היחיד. הוא היה גבוה וחזק, אהב רכיבה, ציד ושחייה, ודיבר בשפת הפרנקים ובלטינית. כך מתאר אותו איינהרד, איש חצרו, שכתב עליו ביוגרפיה.
מלחמות וממלכה ענקית
במשך רוב ימי שלטונו ניהל קרל מלחמות. בשנת 774 כבש את ממלכת הלומברדים בצפון איטליה. נגד הסקסונים, בצפון גרמניה, נלחם יותר משלושים שנה, ובכוח חייב אותם להתנצר — דבר שהיסטוריונים רבים מבקרים. הוא נלחם גם באוורים במזרח אירופה ובשליטים המוסלמים בצפון ספרד.
במסע לספרד בשנת 778 הותקף המאסף של צבאו במעבר רונסבו שבהרי הפירנאים. מהאירוע הקטן יחסית הזה נולד מאות שנים אחר כך ״שיר רולאן״, אחד השירים העלילתיים המפורסמים בספרות הצרפתית. בסוף מלחמותיו שלט קרל בממלכה שהשתרעה מהים הצפוני ועד מרכז איטליה, ומהפירנאים ועד אוסטריה של היום.
הכתרה ברומא בשנת 800
קרל היה בעל ברית קרוב של האפיפיור. כשהאפיפיור לאו השלישי הותקף בידי יריביו ברומא, הוא ביקש את עזרתו של קרל. ביום חג המולד של שנת 800, בכנסיית פטרוס הקדוש ברומא, הניח האפיפיור כתר על ראשו של קרל והכריז עליו כקיסר. זו הייתה הפעם הראשונה מזה יותר משלוש מאות שנה שהיה קיסר במערב אירופה.
להכתרה היו השלכות חשובות. היא יצרה קשר הדוק בין השלטון לבין הכנסייה, והייתה בסיס לרעיון שלאפיפיור יש תפקיד בהכתרת קיסרים. האימפריה הביזנטית, שראתה בעצמה את היורשת היחידה של רומא, לא שמחה על כך. מאוחר יותר התפתחה מן הרעיון הזה ״האימפריה הרומית הקדושה״, שהתקיימה בגרמניה ובמרכז אירופה עד שנת 1806.
אאכן והרנסנס הקרולינגי
קרל קבע את מושבו בעיר אאכן, היום בגרמניה, ובנה שם ארמון וקפלה מפוארת. הקפלה עומדת עד היום כחלק מהקתדרלה של העיר, והייתה מהאתרים הראשונים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו, בשנת 1978. לפי איינהרד, קרל ניסה ללמוד לכתוב רק בגיל מבוגר, ולא הצליח בכך היטב — ובכל זאת הוא העריך מאוד השכלה.
קרל הזמין לחצרו מלומדים מכל אירופה, ובראשם אלקווין מיורק שבאנגליה. הוא ציווה להקים בתי ספר ליד כנסיות ומנזרים, ובמנזרים העתיקו נזירים ספרים רבים, ובהם יצירות לטיניות עתיקות. כדי שיהיה קל לקרוא, פותח כתב חדש ומסודר — ״הכתב הקרולינגי״ — שממנו התפתחו האותיות הלטיניות הקטנות שבהן משתמשים עד היום. התקופה הזאת נקראת ״הרנסנס הקרולינגי״, ובזכותה נשמרו יצירות רבות מהעת העתיקה.
שגרירות לבגדד והחלוקה
קרל שמר על קשרים עם שליטים רחוקים. הוא שלח משלחת אל הח׳ליף הרון א־רשיד בבגדד, ובה השתתף יהודי בשם יצחק, כנראה כמתורגמן ומלווה. לפי הכרוניקות של חצר קרל, יצחק חזר בשנת 802 ועימו מתנה מהח׳ליף: פיל בשם אבול עבאס, שעורר התרגשות רבה באירופה. בממלכת הפרנקים חיו סוחרים יהודים שקיבלו לעתים הגנה מהשלטון.
קרל נפטר בשנת 814 ונקבר באאכן. בנו לואי הנאמן ירש את הממלכה, אבל אחרי מותו הסתכסכו נכדיו. בשנת 843 נחתם הסכם ורדן, שחילק את הממלכה לשלושה חלקים. מהחלק המערבי התפתחה לאט צרפת, ומהחלק המזרחי — גרמניה. מה שאנו יודעים על קרל מבוסס בעיקר על הביוגרפיה של איינהרד, על כרוניקות החצר, על חוקים ומסמכים שהוציא ועל ממצאים באאכן.