מי היו הוויקינגים
רוב תושבי סקנדינביה בימי הביניים המוקדמים היו חקלאים, דייגים ובעלי מלאכה שחיו בחוות קטנות לאורך החופים והפיורדים. המילה ״ויקינג״ שימשה בעיקר למי שיצא למסע ים כדי לפשוט או לסחור, ולא לכל העם. בחורף הקר והארוך עבדו בבית, ובקיץ, כשהים היה רגוע יותר, יצאו קבוצות של גברים להפלגות.
הסיבות למסעות לא ידועות בוודאות, אבל חוקרים מציעים כמה: מעט אדמה טובה לחקלאות, גידול באוכלוסייה, מאבקים בין ראשי שבטים ומלכים, והרצון להתעשר מכסף, מזהב ומסחורות. אירוע שנחשב לתחילת ״תקופת הוויקינגים״ הוא הפשיטה על המנזר באי לינדיספרן שבצפון אנגליה בשנת 793. מנזרים היו מטרה נוחה, כי היו בהם חפצי כסף וזהב ולא היו להם שומרים.
הספינה הארוכה — הסוד של ההצלחה
הכלי החשוב ביותר של הוויקינגים היה הספינה הארוכה: ספינה צרה וקלה מלוחות עץ חופפים, עם מפרש מרובע ומשוטים. היא שקעה מעט מאוד במים, ולכן יכלה להפליג גם בים הפתוח וגם במעלה נהרות רדודים, ולעלות ישר על החוף. כך הופיעו הוויקינגים בפתאומיות ונעלמו לפני שצבא מקומי הספיק להתארגן.
אנחנו יודעים איך נראו הספינות בזכות קבורות מפוארות: בנורווגיה נמצאו ספינת אוסברג וספינת גוקסטאד, שבהן נקברו אנשים חשובים יחד עם חפצים רבים. בדנמרק נמשו מהמים ספינות שהוטבעו בכוונה כדי לחסום מעבר. ארכאולוגים ובוני ספינות בנו העתקים מדויקים והפליגו בהם, והוכיחו שאפשר לחצות בהם את האוקיינוס.
לא רק פושטים: סוחרים ומתיישבים
הוויקינגים היו גם סוחרים מוכשרים. ויקינגים משוודיה, שנקראו ״וארנגים״, הפליגו במורד הנהרות של רוסיה ואוקראינה של היום עד הים השחור וקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית. הם מכרו פרוות, דבש ועבדים, וקנו משי, כלי זכוכית ותבלינים. בסקנדינביה נמצאו אלפי מטבעות כסף ערביים — הוכחה לקשרי מסחר עם העולם המוסלמי. חלק מהם אף שירתו כשומרי הראש של הקיסר הביזנטי.
במקומות רבים הוויקינגים התיישבו. בצפון ובמזרח אנגליה נוצר אזור שנשלט בידיהם ונקרא ״דיינלו״. בשנת 911 קיבל מנהיג ויקינגי בשם רולו אדמות בצפון צרפת, והאזור נקרא על שם ״אנשי הצפון״ — נורמנדי. צאצאיו, הנורמנים, כבשו את אנגליה בשנת 1066.
איסלנד, גרינלנד ואמריקה
בסביבות שנת 870 התחילו ויקינגים מנורווגיה להתיישב באיסלנד. בשנת 930 בערך הקימו שם אספה של נציגים, ה״אלתינג״, שנחשבת לאחד הפרלמנטים הוותיקים בעולם. בסביבות שנת 985 הוביל אריק האדום מתיישבים לגרינלנד, ובסביבות שנת 1000 הגיע בנו, לייף אריקסון, לחופי צפון אמריקה — כ־500 שנה לפני קולומבוס.
במשך זמן רב נחשב הסיפור הזה לאגדה מהסאגות האיסלנדיות. אבל בשנות ה־60 של המאה ה־20 התגלו בל׳אנס או מדואו שבאי ניופאונדלנד בקנדה שרידים של בתים ובית מלאכה בסגנון ויקינגי. זו ההוכחה הארכאולוגית לכך שהוויקינגים היו האירופים הראשונים הידועים שהגיעו ליבשת אמריקה, אף שההתיישבות שם לא החזיקה מעמד זמן רב.
אמונות, רונות ואגדות
הוויקינגים האמינו באלים רבים, כמו אודין אבי האלים ות׳ור אל הרעם עם הפטיש שלו. בשפה האנגלית נשארו עקבות לאלים האלה בשמות של ימי השבוע, למשל Thursday — ״היום של ת׳ור״. הם כתבו באותיות שנקראות רונות, וחרטו אותן על אבני זיכרון. אלפי ״אבני רונות״ עדיין עומדות בשוודיה ובדנמרק, ומספרות על אנשים שמתו או יצאו למסעות.
חשוב להבחין בין עובדות לאגדות: לוויקינגים לא היו קסדות עם קרניים — זה רעיון של אמנים ותפאורנים מהמאה ה־19. בהדרגה התנצרו ממלכות סקנדינביה, נעשו דומות לשאר ממלכות אירופה, ותקופת הוויקינגים הסתיימה. רבים מתארכים את סופה בשנת 1066, כשהמלך הנורווגי הרלד הרדרדה נפל בקרב בסטמפורד ברידג׳ באנגליה.